| הדס יום טוב, חדשות דבר |
הוועדה לענייני הצעירים דנה ביום שני בהשפעת שחיקת השכר על צעירים.
בפתח הוועדה, הציג עמית בן-צור מפורום ארלוזורוב נתונים על שוק העבודה הישראלי, וטען כי כושר הקניה של ישראלים ביחס למדינות ה-OECD נשחק בפער של 28% לעומת מדינות הארגון, והדגיש כי אי השוויון בשכר בישראל הגיע לשיא מאז שנת 2012.
"היינו מצפים שבענפים בהם יש חוסר עובדים, השכר יעלה",
אמר בן צור.
״בפועל, על פי מחקר הפורום, בענפים בהם יש חוסר בידיים עובדות השכר הוא הכי נמוך. לאן העובדים האלו נעלמו? יתכן שהמעסיקים למדו שאפשר להסתפק עם פחות עובדים. בענף שירותי המזון והמשקאות שנפגע הכי הרבה בקורונה, היום עובדים בו פחות 30,000 צעירים".
רכז תעסוקה באגף תקציבים במשרד האוצר, רום בר-אב, טוען כי בכל העולם האינפלציה השנה גבוהה וחריגה, ששחיקת השכר הריאלית היא תופעה עולמית, ושבישראל "התופעה פחות משמעותית".
הוא הסתפק בלהגיד ששכר המינימום עלה לאחרונה ב-5%, "באופן שמפצה חלקית על עליית האינפלציה".
יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית, יובל ריבלין, הוסיף ואמר כי קשיים כלכליים הינם הגורם הראשוני לנשירת סטודנטים או לעיכוב סיום הלימודים.
"ההוצאה הממוצעת של סטודנט עומדת על 6,000 שקל, לעומת הכנסה ממוצעת של 5,000 שקל, כך שבכל חודש החוב עולה. מאחר וסטודנטים משתכרים בשכר מינימום השכר לא עולה, המלגות לסטודנטים פחתו והסטודנטים נעזרים בהורים".