| גל רקובר, חדשות דבר |
גאנה הכריזה על הפסקת תשלום החזרי חוב לחלק גדול מהחוב החיצוני שלה (חוב במטבע חוץ), ותיכנס לתכנית פריסת חובות בחסות קרן המטבע הבינלאומית. בכך היא מצטרפת לזמביה, שבמהלך שנת 2020 נכנסה להליך דומה.
נכון לסוף 2021, חובה החיצוני של גאנה עמד על יותר מ-13 מיליארד דולר לגופים פרטיים ו-3.2 מיליארד לממשלות, כשהגדולה ביניהן היא סין.
הממשלה בגאנה הגיעה בשבוע שעבר להסכם חילוץ עם קרן המטבע על סך 3 מיליארד דולר. בפועל, הכסף ישמש בעיקר להחזר החוב הציבורי לנושים, כשבמקביל גאנה תידרש לכפיפות כלכלית לקרן המטבע. שארית החוב תיפרס בהסכם עם קרן המטבע, שיכלול רפורמות כלכליות מחייבות.
הרפורמות הכלכליות של קרן המטבע נודעות לשמצה בקרב מדינות מתפתחות. ג'וזף שטיגליץ, כלכלן זוכה פרס נובל, טוען שהמדיניות הכלכלית שכופה קרן המטבע בתכניות החילוץ שלה, היא אחת הסיבות המרכזיות להימשכות הנחשלות הכלכלית בקרב מדינות מתפתחות.
לפי שטיגליץ, הליברליזציה של תנועות ההון הופכות את המדינות לרגישות יותר לזעזועים חיצוניים מבלי להגדיל בצורה משמעותית את היקף ההשקעות הריאליות בתשתיות. בנוסף, מדיניות הצנע המוכתבת חונקת את יכולתן להשקיע בתשתיות ולהרחיב את רמת הביקושים המקומית. כך, המדינות מתקשות לגבש יכולת יצרנית ונכנסות למעגל חוב נצחי.
בספטמבר האחרון, קראו יותר מ-100 כלכלנים, בהם גם ג'פרי סאקס וג'אייאטי גוש, לנושים הפרטיים של זמביה, ביניהן ענקית האחזקות בלאקרוק (NYSE:BLK), שגורפת רווחים עצומים דרך אחזקת חוב והשקעות נטולות סיכון באפריקה, לבטל חלק ניכר מחובה.
לפני שנתיים, 20 הכלכלות החזקות בעולם, ה-G20, הגו יחד עם קרן המטבע והבנק העולמי תכנית להשהיית חובות למדינות העניות בעולם, על רקע הצורך להגדיל את גיוס החוב הציבורי עם התפרצות מגיפת הקורונה.