| אסף צבי, חדשות דבר |
נוסח ההסכם הקואליציוני בין יהדות לתורה לליכוד, שסוכם ברביעי האחרון, חושף חלק מקווי המדיניות החברתיים של הממשלה המתגבשת בראשות יו"ר הליכוד בנימין נתניהו, ואת סדרי העדיפויות של נציגי הציבור החרדי האשכנזי. כרגע הוא נמצא במחלוקת בין שתי המפלגות החרדיות שמרכיבות את הסיעה, אגודת ישראל ודגל התורה, שייתכן שתוביל לשינויים או התחייבויות נוספות.
ההסכם, שבנוסחו הנוכחי כולל 127 סעיפים ועוד נספח בן 12 סעיפים לתחום החינוך, כולל התחייבות להקצאת משאבים ושינויי חקיקה בתחום הדיור; הקצאת משאבים וביצור המעמד של החינוך החרדי, מגנים ועד ישיבות; ביטול רפורמות שהובילה ממשלת בנט-לפיד, בהן הרפורמות בחקלאות ובכשרות; פטור מגיוס לתלמידי הישיבות והגדלת התמיכה בהם; וכן שורה ארוכה של מהלכים להקלות ולסיוע לציבור החרדי בתחומי הרווחה והתעסוקה.
עוד כולל ההסכם ניסוח רשמי ראשון של התחייבות לרפורמות בתחום המשפט שיוזם הליכוד, בהן שינוי בשיטת מינוי השופטים, חקיקת פסקת ההתגברות ומינוי יועצים משפטיים במשרדי ממשלה על ידי מנכ"לי המשרדים. רפורמה זו תחייב את תמיכתן של כלל הסיעות בקואליציה.
בהסכם נכללת גם הבטחת הבחירות של ש"ס – הקצאת מיליארד שקלים בשנה לכרטיסי רכישה נטענים ברשתות השיווק למשפחות עניות, באמצעות הרשויות המקומיות ומתקציב משרד הפנים. סוגיה כלכלית משמעותית נוספת היא קביעת תקציב דו שנתי לשנים 2023-2024, מהלך שיצריך שינוי חוק יסוד, לאחר שב-2017 אסר בג"ץ על הממשלה להעביר תקציב דו-שנתי נוסף בלי לשנות את החוק (תקציב 2021-22 חריג מכיוון שעבר בסוף שנת 2021).
קראו את הכתבה המלאה באתר החדשות דבר