| דוד ברון, ישראל היום |
כל יום של מלחמה בשטח אוקראינה גובה מחיר בחיי אדם, וגם בבריאות של השורדים וברווחתם. אבל לצד אלה יש גם מחירים כלכליים - והם כבר כמעט בלתי נתפסים.
"שיקום אוקראינה לאחר המלחמה יעלה בין 500 ל־600 מיליארד יורו",
העריכה לפני ימים אחדים סגנית הנשיאה של הבנק העולמי, אנה ביירדה. בראיון לעיתון "די פרסה" האוסטרי, אמרה הכלכלנית הבכירה כי ביוני נאמד הסכום ב־350 מיליארד, אך מאז המספרים המריאו - לא מעט בגלל הפגיעה השיטתית של רוסיה בתשתיות האנרגיה. נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, נקב בסכום גבוה אף יותר: טריליון דולר.
ממה מורכב הנזק הזה? באוניברסיטה הכלכלית של קייב אומדים את עלות הרכוש שניזוק ב־135.9 מיליארד דולר. עיקר הנזק נגרם למגורים: כ־126 אלף בתים פרטיים נפגעו או נהרסו, ולצידם כ־17 אלף בנייני מגורים. כ־195 אלף מכוניות פרטיות נהרסו, וכך גם 14,400 כלי תחבורה ציבורית (ראו פירוט באינפוגרפיקה).
המלחמה פגעה בבתי עסק ומפעלים, בקניונים ומוסדות חינוך, בבתי חולים ובנייני ממשל, וגרמה נזקים עצומים לענף החקלאות. לשם המחשה, המדינה איבדה רבע מיבול החיטה: 5.8 מיליון טונות (מתוך 26.6 מיליון) נקצרו בשטחים שכבשה רוסיה. מדובר בהפסד של מיליארדי דולרים. יבול התירס ירד ב־4.5 מיליון טונות, ל־27 מיליון. אוקראינה היא אחת המדינות המובילות בעולם ביצוא החקלאי - ולכן מדובר בסעיף הכנסה חשוב לכלכלתה.
הנזקים המצטברים פוגעים הן ביכולת הקנייה של האוקראינים והן באפשרות של המדינה לעמוד בתשלומים. בבנק העולמי מעריכים עוד כי עד סוף השנה רבע מתושבי אוקראינה יחיו מתחת לקו העוני. האינפלציה, שעמדה בסוף אוקטובר על 26%, צפויה לעלות עד סוף השנה ל־28%.
למרבה השמחה, אוקראינה לא לבד. לפי מכון קיל לכלכלה עולמית, סכום ההתחייבויות הבינלאומיות הגיע ל־113 מיליארד יורו (ראו פירוט בגרף).
עם זאת, הסכומים האלה רחוקים מלהספיק, ובוודאי מלהתקרב, למה שהקצו במערב להתמודדות עם תופעות כמו המשבר הכלכלי של 2008 או מגיפת הקורונה.
"הסיוע לאוקראינה אינו צדקה",
אמר לפני ימים אחדים שר האוצר האוקראיני, סרהיי מרצ'נקו.
"אנחנו מנסים להגן על החירות והדמוקרטיה בכל העולם המתורבת".