| ריקרדו סטיון, שליח "דבר" בקטאר |
הגביע העולמי בכדורגל של 2022 התחיל עם ציפיות גבוהות מכל הבחינות. מדינת המפרץ העשירה קטאר זכתה באירוח הטורניר לפני 12 שנה והבטיחה שלל חידושים טכנולוגיים. ההבטחה הגדולה למדינה ממוזגת הצטמצמה לאצטדיונים ממוזגים, וגם הם מוזגו פעמיים בלבד מתחילת הטורניר, בחום ממוצע של 31 מעלות במהלך היום.
במדינה כל כך חמה, משבר האקלים מורגש במלוא עוצמתו והפתרונות זוללי החשמל היו יכולים להיות מנחמים עבור קהל כל כך גדול, אם הם רק היו ירוקים, חדשניים או מועילים. המציאות דלה הרבה יותר מהמצופה.
המחזור הראשון כבר הסתיים, אנחנו מכירים את התלבושות, את השחקנים ואת האצטדיונים. עכשיו מה שאנחנו רואים זו בעצם מציאות אחרת: מעבר לכמה אוטובוסים חשמליים ותחנות אוטובוס עם מיזוג אוויר שהדלתות נפתחות רק שמעבירים את היד מול חיישן, פיתוחים חדשניים אין.
בכל מרכז עיתונות, יש תחנה ששם מעבירים את האקרדיטציה עם צ׳יפ אלקטרוני. כל עיתונאי רשאי להוציא בתוך התחנה הדפסה של כל הכרטיסים למשחקים שהוקצו לו, אבל רק אם זה 24 שעות קודם, ולא שעתיים לפני המשחק כמו ברוב האצטדיונים באירופה. מודרני? לא כל כך: היה משהו דומה כבר ב-1994.
הרכבת התחתית החדשה היא אוטונומית. זה חדש, אבל זה קיים בכמה וכמה בירות אירופה כבר לא מעט שנים, ובמיוחד בשדות התעופה בעולם, ברכבת שמחברות בין הטרמינלים. אז גם פה אין פה משהו באמת מדהים.
אפילו האינטרנט פה, ממש לא חזק ונקטע כל הזמן. יש בתחנות הרכבת התחתית, וגם באוטובוסים, אבל עד שאתה מצליח לקשר את הפלאפון שלך לרשת, אתה צריך לתת שם שם משפחה, כתובת אימייל, טלפון מקומי, ואז לקבל דרך אותו פלאפון מסרון. אחרי כל זה, אתה מנסה להתחבר, ולפעמים זה עובד, לפעמים לא.
הבטחה לקירור האצטדיונים עם מערכות מיזוג אוויר המונעות באמצעות אנרגיה סולרית, מתבררת כלא יעילה - וככל הנראה, גם לא ירוקה כלל.
פרופ' שלי מילר, מומחית לקיימות מאוניברסיטת מישיגן, אמרה למגזין "סיינטיפיק אמריקן", כי הרבה מהאוויר הקר בורח לסביבה הפתוחה.
"מנקודת מבט אנרגטית, זה רעיון די גרוע",
הסבירה.
"יש סיבה שאנחנו סוגרים את החלונות שלנו כשאנחנו מפעילים את המזגנים שלנו."