| גל רקובר, חדשות דבר |
רווחי הבנקים בישראל הוכפלו מאז 2014, והמעבר לשירותי בנקאות דיגיטליים לא השפיעה על הצרכנים, לפי דוח מבקר המדינה שפורסם ביום רביעי. מהדוח עולה שהרווחים תפחו בשיעור ממוצע של 11.4% בשנה, בעוד הלקוחות לא התניידו יותר או נהנו מתחרות בשוק.
המבקר מצא שרמת האוריינות הפיננסית בישראל נמוכה, כך שעבור ישראלים רבים השירותים הדיגיטליים לא נגישים. במקביל, הבנקים המסחריים סוגרים סניפים, שאמורים לתת מענה לבעיה זו, אף שמספר הסניפים ביחס לאוכלוסייה בישראל נמוך בהשוואה לממוצע ב-OECD.
הרווח השנתי של חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות זינק מ-10.4 מיליארד שקל ב-2014, ל-22.1 מיליארד שקל ב-2021. הגורם המשמעותי ביותר לגידול ברווחים, בפער משמעותי, הוא העלייה הדרמטית בהכנסות מתשלומי ריבית.
אחת הסיבות לכך היא העלייה במחירי הדיור, ועמם המשכנתאות. עם העלאות הריבית מהשנה האחרונה, העלייה בהכנסות מריבית רק הואצה.
גורם נוסף הוא הירידה במשכורות והוצאות נלוות, שהמבקר מייחס בין השאר לתהליך הדיגיטציה.
עם התרחבות השירותים הדיגיטליים באינטרנט בעשור האחרון, עלה השימוש בהם מ-21% ב-2010 ל-65% ב-2020. לפי הנתונים שמוצגים בדוח, השימוש באינטרנט גבוה יותר בקרב צעירים וגברים.
רק 39% מבני 65 ומעלה השתמשו בשירותים באינטרנט ב-2020, לעומת 75% בקרב בני 20 עד 44. באותה שנה, 69% מהגברים השתמשו לעומת 61% מהנשים.
בחלוקה לקבוצות אוכלוסייה, בולטת האוכלוסייה החרדית בהיקף השימוש הנמוך. ב-2020 רק 41% מהחרדים השתמשו בשירותים באינטרנט, בעוד השימוש בשאר קבוצות האוכלוסייה, ערבים, חילונים, מסורתיים ודתיים, נע בין 66% (מסורתיים) ל-78% (חילונים).
אחת מהמלצות הדוח היא לשפר את ההשכלה הפיננסית, שכן היעדרה מונע תחרות אפקטיבית בין הבנקים. לפי הדוח, זו אחת הסיבות שרפורמת 'מעבר בקליק' נכשלה, אף שגם לפני החלת הרפורמה, שיעור ניוד החשבונות בישראל עמד על שיעור דומה למדינות אחרות.
קראו את הכתבה המלאה באתר החדשות דבר
