| ניצן צבי כהן, חדשות דבר |
העובד הישראלי הפסיד בממוצע 1,875 שקל מדי חודש בשנת 2021 כתוצאה מעליית פריון העבודה במשק בעשורים האחרונים בלא עלייה מקבילה של שכר העובדים - כך עולה ממחקר חדש של פורום ארלוזורוב המתפרסם בימים אלה, הבוחן את הקשר ארוך הטווח בין פריון העבודה בישראל לבין שכרם של העובדים.
במחקר, שנערך על ידי יוני בן-בשט, ראש תחום כלכלה ושירותים חברתיים בפורום ארלוזורוב, נבדקה ההנחה שלפיה ככל שעולה פריון העבודה, התוצר שמייצרים העובדים בשעת עבודה, עולה גם שכר העובדים ומשתפרת רמת החיים.
ממצאי המחקר מראים כי קשר זה התקיים רק עד שנת 2004. בעוד שבשנות ה-80 וה-90, הפריון והשכר במגזר העסקי בישראל צמחו בקצב דומה, מתחילת שנות ה-2000 ועד היום מתרחש בישראל תהליך הפוך - התנתקות בין השכר לפריון. תהליך זה מעיד על שינוי לרעה במנגנון חלוקת פירות הצמיחה.
הנתק בין קצב העלייה של מדדי הפריון לשכר הביא את המשק הישראלי למצב בו בשנת 2021 השכר הריאלי הממוצע, הנמדד במונחי תוצר, שעמד על 11,773 שקל, היה נמוך ב-11.5% מהרמה שאליה היה מגיע אם קצב העלייה בין הפריון והשכר היה זהה.
המשמעות הישירה עבור העובד הישראלי היא שאילו היה נשמר קצב זהה, השכר הממוצע אמור היה לעמוד על 13,124 שקל. כלומר, העובד הישראלי הפסיד בממוצע כ-1,351 שקל בחודש, עוד טרם השקלול של עליית יוקר המחיה בישראל בשנים אלו.
התנתקות זו בין פריון העבודה לשכר העובדים, באה לידי ביטוי, בין השאר, לדברי בן-בשט, בהצטמצמות חלקם בתוצר של כ-90% מהאוכלוסייה מול חלקו של העשירון העליון, והצטמצמות חלקם של העובדים בתוצר מול החלק שהגיע לבעלי ההון.
"החלק בתוצר שהגיע אל העובדים, בדמות שכר והטבות סוציאליות, הלך וקטן לאורך תקופת הניתוק, ואילו החלק שהגיע לבעלי ההון, בדמות רווחי הון, הלך וגדל. משנת 1995 ועד שנת 2003 היה חלק העובדים בתוצר קבוע למדי, ועמד על 74% בממוצע. לאחר מכן, במשך 10 שנים חלה ירידה עקבית, שנעצרה בשנת 2013 ואז עלתה באופן משמעותי עד כ-71% בשנת 2018".
קראו את הכתבה המלאה באתר החדשות דבר
