| ארז רביב, חדשות דבר |
ועידת האקלים בשארם א שייח, "קופ 27" (COP27), נפתחה ביום ראשון, 27 שנים לאחר קבלת ההחלטה התנעת התהליך העולמי להתמודדות עם שינוי האקלים.
למעט ירידה קלה בשנת 2020 עקב מגיפת הקורונה, היקף פליטת גזי החממה לאטמוספירה עלה בעקביות. הסיבות העיקריות הן גידול מהיר בצריכת דלקים פוסיליים וגידול בביקוש למוצרי חלב ובשר. ישראל מגיעה לוועידה עם יתרונות גדולים בתחומי מים ופיתוחים טכנולוגיים מהותיים, אך ללא הישגים מרשימים ביעדי אקלים ישירים כמו פליטת גזי חממה לנפש, התייעלות אנרגטית וניצול אנרגיות מתחדשות. רק השנה צפוי להיפרץ היעד של יצור 10% מהחשמל מאנרגיות מתחדשות, שנתיים לאחר היעד הממשלתי לשנת 2020.
השגריר גדעון בכר, השליח המיוחד לשינויי אקלים וקיימות מטעמם משרד החוץ, הוא האחראי על הייצוג של ישראל בוועידת האקלים ביחד עם משרדי הממשלה השונים. במשלחת השנה יש לישראל נציגות גדולה במיוחד, הן מצד משרדי הממשלה והן מצד ארגוני חברה אזרחית וחברות אזרחיות בעלות פיתוחים טכנולוגיים רלוונטיים להתמודדות עם משבר האקלים.
בראיון שהתקיין היום טרם פתיחת הוועידה, הסביר בכר כי את תרומתה של ישראל להתמודדות עם משבר האקלים יש לבחון בראייה רחבה, לא רק לפי יעדים האקלים המקומיים.
מה המטרות של הוועידה?
"אם היעד של מניעת התחממות גלובלית ממוצעת גבוהה מ-1.5 מעלות צלזיוס (מאז ראשית העידן התעשייתי, א.ר.) ישאר אפשרי זו תהיה הצלחה. אנחנו רוצים הצלחה בהגדלת המחויבות של מדינות העולם בהפחתת פליטות וחשוב לנו מאוד שההתחממות לא תחצה את הגבול הזה".
ומה המטרות הספציפיות של ישראל?
"להציג את התרומה של ישראל לטיפול במשבר האקלים העולמי, בתחום פתרונות מעשיים. חסרים הרבה מאוד פתרונות – גם להפחתת פליטות, וגם להסתגלות – או יצירת חוסן אקלימי. בישראל יש אקו סיסטם מטורף של חדשנות אקלימית שאנחנו רוצים לחשוף אותו לטובת העולם ולהגדיל את שיתופי הפעולה שלנו".