| גל רקובר, חדשות דבר |
בעשורים האחרונים התגבש קונצנזוס לפיו הבנק המרכזי, שקובע את מדיניות הריבית, הוא גוף טכנוקרטי שאסור לו להיות מונע משיקולים פוליטיים או ציבוריים. זאת, מתוך תפיסה לפיה ההחלטה על הריבית היא סוגיה כלכלית מקצועית גרידא, ולא החלטה פוליטית שקשורה לאינטרסים מתנגשים של קבוצות שונות, וצריכה להיות מוכרעת בתוך השדה הדמוקרטי.
גל העלאות הריבית ברחבי העולם בחודשים האחרונים, המשפיע על חייהם של מאות מיליוני אנשים, פותח מחדש את הדיון סביב הנחת מוצא זו. הצעה חדשה שעלתה בבריטניה מערערת על עקרון זה, ומציעה להכניס נציגי ציבור לוועדות שקובעות.
ההצעה קוראת לערוך רפורמה יסודית בתהליך מינוי חברי הוועדה הקובעת את שיעורי הריבית בבריטניה. אחד משני מחבריה, דיוויד בלנצ'פלאוור, שימש בעבר כחבר באותה ועדה. לטענתו, חבריה נוטים לחשיבת עדר וחסרים ידע על ה"העולם האמיתי".
בלנצ'פלאוור ושותפו לכתיבת ההצעה, הכלכלן ריצ'רד מרפי, רוצים לקרב את הועדה למציאות הכלכלית באזורים השונים בממלכה המאוחדת. השינוי יתבצע דרך יצירת נציגות אזורית בוועדה הממונה על ידי נבחרי ציבור.
כעת, יו"ר הוועדה ונגיד הבנק המרכזי הבריטי הוא החבר היחיד שאותו בוחרים נבחרי ציבור, ממשלת בריטניה. אליו מצטרפים ארבעה חברים מהבנק עצמו, ועוד ארבעה חברים עצמאיים אותם בוחר האוצר הבריטי.
לפי ההצעה החדשה, לונדון תקבל נציג אחד שימונה על ידי ראש העיר, שלושה נציגים נוספים ייבחרו על ידי מועצות אזוריות של חברי פרלמנט באנגליה.
קראו את הכתבה המלאה בחדשות דבר
