| גל רקובר, חדשות דבר |
העלות הכוללת של העלאת הריבית לתשלום החודשי למשכנתא היא בממוצע 500 שקל למי שלווה בחמש השנים האחרונות, ובשנתיים האחרונות בערך 600 שקל - כך אמר ביום שני נגיד בנק ישראל אמיר ירון במסיבת עיתונאים לאחר הצגת הריבית.
"יחד עם זאת, יש מנעד רחב ושונות גדולה, אנחנו מבינים את הכאב שבנושא, אבל זה ימנע כאב גדול יותר בעתיד. אנחנו מסתכלים על הריבית בחיתוכים של עשרוני הכנסה ויישובים. המערכת יציבה. יהיו שכאלה שיתקשו לשלם, אבל המערכת הבנקאית יודעת לטפל בהם",
אמר הנגיד.
על הטענות לגבי ריבית נמוכה שנותנים הבנקים על פיקדונות אמר ירון ש"הנושא שופר", ושהוא מקווה שהריבית תמשיך לעלות.
הנגיד אמר ש"עליית האינפלציה והריבית העלו את רווחי הבנקים", אך שהוא מתנגד לצעדים של מיסוי הרווחים העודפים שלהם.
"אנחנו צריכים לייצר סביבה עסקית יציבה וצעדים כאלה יכולים לערער את זה",
אמר.
הנגיד הוסיף שהוא מעריך שהסכמי השכר במגזר הציבורי ישפיעו גם על שכר המינימום, וציין כי "לא יותר מדי אנשים נמצאים בדיוק בשכר המינימום. ההסכמים ישפיעו על אנשים שנמצאים קרוב לנקודה הזאת". לדבריו,
"התפתחויות השכר הן בין התהליכים המשמעותיים שנעקוב אחריהם בתקופה הקרובה",
אמר הנגיד.
"רמת השכר במגזר העסקי מצויה בחודשים האחרונים מעל הצפוי על פי מגמת טרום המשבר, ובפרט במגזר ההייטק. מאז תחילת משבר הקורונה, השכר במגזר הציבורי עלה בשיעור נמוך משמעותית מזה שבמגזר העסקי".
הוא ציין שבתקופה הקרובה צפויים דיונים על התאמות השכר הנדרשות במגזר הציבורי.
ירון הרגיע את החששות מהעלות של ההסכמים הקואליציוניים ואמר:
"אנחנו נצטרך לראות מה בדיוק קורה, יש הבדל בין הכותרת למה שמגיע לתקציב. נשאף לכוון להשקעה בתשתיות ובהון אנושי. עם כל מה שראית בתחזית, אנחנו עדיין בגירעון של 1.8% שזה סביבה סבירה".
הוא ציין כי בעקבות ההסכמים, שונתה התחזית מעודף תקציבי לגירעון.