| גל רקובר, חדשות דבר |
האינפלציה זינקה בשנתיים בשנתיים האחרונות, ובמדינות רבות בעולם עליית השכר מתקשה להדביק את הקצב. לפי בדיקת "דבר"', המגמה בישראל מתונה ביחס לעולם בגלל אינפלציה נמוכה יחסית, אך עדיין מייצגת שחיקה ריאלית של כ-2%.
עליית המחירים אומנם תופסת תשומת לב רבה, אבל השינוי בשכר הריאלי, כלומר השינוי בשכר לעומת השינוי במחירים, משקף בצורה טובה יותר את השינוי ברמת החיים של הציבור. ירידה בשכר הריאלי משמעותה ירידה בכוח הקנייה של הציבור, וירידה באמת החיים.
מבדיקת "דבר" עולה שירידת השכר הריאלי היא תופעה עולמית, אבל ישנם פערים גדולים בין המדינות השונות. גם בישראל עליות המחירים הכריעו את העלאות השכר, עם ירידה של 1.7% בשכר הריאלי, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). ירידה זו קטנה ממדינות אירופה וארה"ב, שסובלות משיעורי אינפלציה גבוהים יותר.
נכון לחודש יולי, על אף שהשכר הממוצע בישראל עלה נומינלית ב-3.4%, הוא נשחק ריאלית ב-1.7% בעקבות שיעור אינפלציה של 5.2%.
מקור הגרף: דבר
| ארה"ב: בין ביידן לפדרל ריזרב
בכלכלה הגדולה בעולם סוגיית שוק העבודה מעוררת מחלוקות. בעוד הנשיא ביידן מתגאה בשיעור האבטלה הנמוך באופן עקבי, כלכלנים רבים טוענים שהוא חייב לעלות על מנת לבלום את האינפלציה.
אין כמעט מחלוקת שמקור האינפלציה אינו בעליית השכר. לפי הלשכה לסטטיסטיקת עבודה בארה"ב, אם לוקחים בחשבון את הירידה בשעות העבודה, השכר הריאלי ירד ב-3.8% מספטמבר 2021 עד ספטמבר 2022.
חרף כך, הטענה שהדרך לבלימת האינפלציה עוברת בהגדלת שיעור אבטלה זוכה לתומכים רבים, לדוגמא, הכלכלן זוכה פרס הנובל פול קרוגמן. בהתאם לכך, הפדרל ריזרב בהובלת ג'רום פאוול נקט בסדרת העלאות ריבית אגרסיביות שנועדו להשיג את האבטלה המיוחלת.