| ארז רביב, חדשות דבר |
בנק ישראל יאפשר לבנקים הישראלים להחזיק נכסי קריפטו, ובהם מטבעות קריפטו כמו ביטקוין, למרות הסיכונים הרבים הקיימים בתחום. הפעילות תתאפשר באמצעות הודעה מראש על השירות המוצע על ידי הפיקוח על הבנקים, שיוכל להתערב בהחלטה. בנק ישראל לא קבע בשלב זה כללים להקצאת הון של הבנק כנגד הסיכון. למרות הלשון הזהירה, ההחלטה תאפשר לסיכונים מכלכלת הקריפטו לזלוג לתוך המערכת הבנקאית הישראלית.
בנק ישראל הודיע אתמול (יום שני) על האופן שבו ירשה לבנקים הישראלים להציע שירותים הקשורים בכלכלת הקריפטו. לפי הודעת הבנק, הוראות ניהול הסיכונים של הבנקים יורחבו גם לתחום הקריפטו, תוך שחובה עליהם להודיע בכתב למפקח על הבנקים מראש על פעילות הקשורה לנכסים קריפטוגרפים. המפקח לא אמור להעניק אישור לכל שירות שבנק מתכוון להציע, אך ההודעה מראש נועדה לאפשר לו "להודיע על כוונתנו לבחון את הפנייה ונקבעו לוחות זמנים להודעת המפקח על כוונתו לביצוע בחינה ולגיבוש עמדת המפקח בנוגע לה".
במילים אחרות, הפיקוח על הבנקים לא קובע כללים ברורים לפעולה של בנקים ישראלים בכלכלת הקריפטו, אלא תובע זכות לעצמו לשדר "אפקט מצנן" על שירותים מסויימים ובכך להרתיע את הבנקים מלהשיק אותם בפועל.
הכרזה זו מצטרפת לכוונות הבורסה לניירות ערך בתל אביב (TASE:TASE) להשיק שירותים בטכנולוגיות קריפטו, שירות החזקה בקריפטו של בנק לאומי (TASE:LUMI) דרך פלטפורמת PEPPER Invest, והנחיית בנק ישראל לבנקים שלא לסרב קטגורית לקבלת כספים מזירות למסחר בקריפטו.
לפי ההיסטוריה של כלכלת הקריפטו ב-13 השנים בהן היא מתקיימת בקנה מידה מסחרי, למשקיע קטן יש סיכוי רב יותר לספוג הפסד, מאשר להשיג רווח. אף על פי כן, בנק ישראל מקדם השקת שירותים בנקאיים בתחום, אך מציין שורה ארוכה של סיכונים, בהם סיכונים ליציבות הבנק וחשבונותיו, סיכונים פיננסיים, סיכונים תפעוליים, סיכוני סייבר, היבטי איסור הלבנת הון והיבטים צרכניים.
בטיוטת ההוראה לגבי עיסוק בנכסי קריפטו הפיקוח מפרט סיכונים נוספים כמו סיכוני "ריצה אל הבנק" בפלטפורמות קריפטו, סיכוני נזילות, קושי לתמחר נכסי קריפטו וסיכוני מוניטין לבנק שיציע שירות שיגרום להפסדים ללקוחות. הפיקוח תובע לבצע ניהול סיכונים מסודר לכל שירות שישיק בנק, אך מבלי למנוע את האפשרות להשיק גישה לשירותי קריפטו.
קראו את הכתבה המלאה באתר החדשות דבר
