| רפי גוזלן, כלכלן ראשי בבית ההשקעות אי.בי.אי |
הוועדה המוניטרית החליטה להפחית את הריבית ב-25 נ"ב ל-4.50%. הערכות הקונצנזוס היו חצויות בין הפחתה של 25 נ"ב לבין הותרת הריבית ללא שינוי.
ההחלטה על הפחתת הריבית עקבית עם התנאים שהציבה הוועדה בהחלטה הקודמת ולפיהם התייצבות בפרמיית הסיכון והמשך התמתנות באינפלציה לעבר היעד יאפשרו מעבר להפחתת ריבית.
עם זאת, ההתנהלות הבעייתית של הממשלה בכל הנוגע לתקציב. תוך הימנעות עד כה מביצוע התאמות נדרשות וקביעת סדרי עדיפויות, הובילה את הבנק לשדר לאחרונה מסרים שהתפרשו כאיתות להמתנה נוספת לפני הפחתת ריבית.
למרות זאת, החליטה לבסוף הועדה לגשר על הפער באמצעות הפחתת ריבית בשילוב טון "ניצי", שכולל את הוספת התפתחות המדיניות הפיסקאלית כתנאי מרכזי להמשך הפחתת הריבית, וזאת בנוסף להתייצבות בפרמיית הסיכון והמשך התמתנות האינפלציה לעבר היעד.
כך, הודעת הריבית ודברי הנגיד במסיבת העיתונאים שלחו מסר ברור לממשלה כי המדיניות הפיסקאלית תקבל משקל גבוה בהחלטות הבאות, ולכן מדיניות לא אחראית עלולה לעכב את המשך הפחתת הריבית.
כמו כן, למרות שהפחתת ריבית ראשונה מתאפיינת לרוב כקריאת כיוון, הוועדה בחרה דווקא בהכוונה ניטראלית יחסית להמשך בכך שציינה כי תוואי הריבית (ולא המשך הפחתת הריבית) ייקבע בהתאם להמשך התכנסות האינפלציה אל היעד, להמשך יציבות בשווקים הפיננסים, לפעילות הכלכלית וכאמור למדיניות הפיסקאלית, כלומר רף שניראה גבוה יותר ביחס להחלטה הקודמת.
עם זאת, מדברי הנגיד ניתן היה לגזור בין השורות כי הועדה תשאף למנוע ריסון שנובע מעליית הריבית הריאלית כתוצאה מירידה באינפלציה, כך שבמידה ותירשם ירידת מדרגה מהירה וגבוהה מהצפוי באינפלציה, הדבר יוביל להפחתת הריבית.
מעבר להתמתנות האינפלציה והתייצבות בפרמיית הסיכון תמכו בהורדת הריבית גם הייסוף בשער החליפין, ההאטה באשראי ובפעילות הנדל"ן, כאשר מהפן הגלובלי היו אלו ההתמתנות בצמיחה ובסחר העולמי לצד המפנה ה"יוני" של הפד שהגביר מאוד את הציפיות להפחתות ריבית בעולם (למרות שהבנקים המובילים האירופאיים נקטו לא נסחפו עד כה אחרי הפד והציגו גישה שמרנית יותר).
מנגד, מלבד המדיניות הפיסקאלית, ההתאוששות המהירה בצריכה פרטית, גם אם תוך שונות ברמה הענפית, והתאוששות בשוק העבודה היוו גורמים שאיפשרו להותיר את הריבית ללא שינוי.
היקף ההתייחסות למדיניות הפיסקאלית בהודעה ובמסיבת העיתונאים היה חריג, והמחיש את המשקל הגבוה שיינתן לצעדי הממשלה בהחלטות הריבית הבאות.
מחלקת המחקר עידכנה את תחזית הגירעון ל-2024 ל-5.7% (מ-5%), וחשוב מכך, הבנק סימן לממשלה באופן ברור את הכיוון הנדרש ולפיו מעבר להוצאות המלחמה הישירות (הביטחוניות והאזרחיות) תידרש התאמה פרמננטית בתקציב בהיקף של כ-30 מיליארד שקל.
הנגיד ציין כי מוטב שהדבר יקבל ביטוי כבר בתקציב הקרוב, גם אם לא באופן מלא כלומר חלק מההתאמה יכול להיעשות גם ב-2025, אך החלק שיבוצע השנה ישדר לשווקים מסר חיובי של התמודדות עם המצב וימנע עלייה בפרמיית הסיכון. סביר להניח כי גם חברות הדירוג בוחנות את צעדי הממשלה, וללא התאמות משמעותיות בתקציב, ההסתברות להפחתת דירוג תהפוך לגבוהה מאוד.
הנגיד בעצם הזכיר לממשלה כי חלק מההתמודדות הטובה יחסית של המשק עד כה עם המצב נובעת מנקודת מוצא טובה יחסית בכל הנוגע ליחס החוב (וכמובן גם ליתרות המט"ח), ובהתחשב באי הודאות הגבוהה מוטב ליצר מרווח ביטחון גבוה ככל הניתן מפני הרעה במצב.
השינוי הבולט בתחזית המחקר היה כאמור העידכון כלפי מעלה לגירעון ל-2024, ומעבר לכך השינויים ביחס לתחזית הקודמת היו מתונים.
כך, תחזיות הצמיחה ל-2023-2024 נותרו ללא שינוי ברמה של 2%, וזאת תוך שינויים בהרכב הצמיחה ובעיקר עדכון כלפי מעלה של הצריכה הפרטית ובפרט של הציבורית (6.5% ל-2024 לעומת 1% בלבד בתחזית הקודמת) לעומת עדכון כלפי מטה של ההשקעות ופעילות הסחר.
תחזית האינפלציה ל-2024, 2.4%, נותרה אף היא ללא שינוי, וכך גם הערכת הריבית לסוף השנה, ברמה של 4%-3.75%.
במבט קדימה, החלטות הריבית הבאות יושפעו ממספר גורמים ובראשם: היקף ומשך המלחמה והתפתחות המדיניות הפיסקאלית והשפעתם של שני גורמים אלו על פרמיית הסיכון. כמו כן, המדיניות תלויה בציפיה להמשך הירידה בסביבת האינפלציה.
אמנם מדד נובמבר הפתיע כלפי מטה ושיקף בעיקר את ההשפעה הממתנת של המלחמה על שוק הדיור, אך מנגד מתחזקות ההשפעות של צד ההיצע (פירות וירקות, מזון ויבוא באופן כללי) לצד התאוששות ניכרת בצריכה בחודשיים האחרונים ועליית מחירים במעורבות ממשלתית (דלקים, חשמל ומים), כך שהמשך הירידה באינפלציה אינו מובן מאליו.
כמו כן, ההחלטות הבאות יושפעו גם מההבהרות שיספק ה-Fed בנוגע לתוואי הריבית, ובהיבט זה חשוב לציין כי השיפור בתנאים הפיננסים מעלה את הסיכון לעלייה מחודשת באינפלציה בהמשך השנה, ובכך להגביל את עוצמת הפחתת הריבית בארה"ב.
לפיכך, אנו אמנם מצפים להפחתות ריבית נוספות מצד בנק ישראל, אך לא באופן רציף. להערכתנו תוואי הריבית המתומחר בשווקים, שמשקף ריבית נמוכה של כ-3% בסוף השנה, ממשיך להיות אגרסיבי מדיי , ואנו מצפים להפחתה ל-3.75% עד לסוף השנה.
לכותבי המאמר ולחברת שרותי בורסה והשקעות בישראל - אי.בי.אי בע"מ ("שירותי בורסה") אין רישיון שיווק השקעות והם אינם מבוטחים בביטוח הנדרש מבעלי רישיון בהתאם לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה-1995. בעת פרסום המאמר שירותי בורסה וכותבי המאמר הינם בעלי עניין אישי בנושאיו הנובע מאחזקותיהם בניירות הערך הנזכרים בסקירה או מקיומם של קשרים עסקיים עם החברות המוזכרות. יובהר, כי אין באמור בסקירה כדי להוות תחליף לשיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.