סבירות גבוהה להורדת ריבית בנק ישראל היום: מה צפוי בהמשך השנה?

| מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים, בנק הפועלים |

| תחזית 2024

במסגרת דוח ההפרשים – האוצר מניח בתרחיש הבסיס כי כלכלת ישראל תצמח בשנת 2024 בכ- 1.6% (0.3%- צמיחה לנפש).

באוצר ציינו כי "תרחיש הבסיס שלפיו נקבעה התחזית מניח סיום השלב האינטנסיבי של הלחימה ברבעון הראשון של 2024 והמשך שגרת לחימה עד סוף שנת .2024 בתרחיש זה ההנחה היא שגיוס המילואים הנרחב מצטמצם בחצי ברבעון הראשון של שנת 2024 ואז מצטמצם באופן הדרגתי עד סוף שנת 2024".

בנוסף, נערכו אומדנים על 'תרחיש התאוששות מהירה' שהניח סיום לחימה ברבעון הראשון, וכן 'תרחיש התאוששות איטית' שהניח לחימה ממושכת בעצימות נמוכה. לפי תרחישים אלה, הצמיחה ב- 2024 צפויה להיות 2.2% ו- 0.2%, בהתאמה.

| אינפלציה

תחזית מדד דצמבר יורדת קלות לכ- 0.10% (YoY +3.10%) - לא סופי.

עיקרי הרכיבים הצפויים להשפיע על המדד, אם כי האומדנים אינם סופיים:

• מחירי המזון צפויים לעלות קלות (+0.3%), לעומת ירידה עונתית של כ-0.1%, ולהעלות את המדד בכ-0.05%.
• מחירי הירקות הטריים צפויים לעלות קלות ולהעלות את המדד בכ- 0.035% (לעומת ירידה עונתית).
• רכיב ה'דיור' צפוי להיוותר כמעט ללא שינוי, לעומת עלייה עונתית של כ-0.4%.
• רכיב 'אחזקת דירה' צפוי לעלות באופן מתון מאד ולהוסיף 0.01% למדד.
• מאידך, רכיב 'ריהוט וציוד לבית' צפוי לרדת עונתית בכ- 0.7% ולהוריד את המדד בכ-0.025%.
• רכיב 'חינוך תרבות ובידור' צפוי לרדת בכ- 0.9% ולהוריד את המדד בכ-0.09%, בעיקר בשל ירידה חדה הצפויה במחירי החופשות בישראל וירידה נוספת במחירי מסיבות ואירועים.
• רכיב 'בריאות' צפוי לעלות קלות ולהוסיף 0.01%+ למדד.
• רכיב 'הוצאות על נסיעה לחו"ל' צפוי לעלות בחדות כ-3.5% ולהעלות את המדד בכ- 0.13%. אי הוודאות לגבי רכיב זה גבוהה מאד בשל שינוי אופן המדידה החל מחודש ספטמבר 2023, ובשל הירידה המשמעותית בהיצע הטיסות בתקופת המלחמה.

יש לציין כי התחזקות השקל צפויה לקזז במעט את העלייה ברכיב זה ומורידה את המדד בכ- 0.03%.

תחזית האינפלציה לשנה הקרובה נותרת על כ-2.30%

| ריבית בנק ישראל

שוק הריביות תמחר ביום שישי הסתברות של כ- 70% להורדת ריבית ביום שני והסתברות של כ- 75% להורדת ריבית נוספת בסוף פברואר. אנו מעריכים הסתברות דומה לציפיות בשוק להורדת ריבית ביום שני הקרוב, אך הסתברות נמוכה יחסית לכך שב"י יוריד את הריבית פעמיים ברבעון הראשון.

בצד הגורמים התומכים בהורדת ריבית קרובה, נציין את:

• התמתנות האינפלציה ומדד נובמבר הנמוך: האינפלציה ומרבית מדדי הליבה ירדו בשלושת החודשים
• האחרונים ובששת החודשים האחרונים (במונחים שנתיים) אל אזור מרכז יעד האינפלציה.
• ההתכווצות החדה הצפויה בצמיחת הכלכלה ברבעון הרביעי והציפייה לצמיחה לנפש שלילית במהלך שנת 2024.
• חברי הוועדה ציינו בפרוטוקול הריבית כי הבעיות בצד הביקוש משמעותיות יותר מהפגיעה בצד ההיצע - "חברי הוועדה ציינו כי תחילה בלטו המגבלות הנובעות מצד ההיצע כתוצאה ממחסור בעובדים ומשיבושים בשרשראות האספקה, אך חלקן שוחררו, למעט בענפי הבינוי והחקלאות, וככל שתהליך זה יתקדם, ההאטה בפעילות צפויה לנבוע יותר מהפגיעה בביקושים."
• הירידה בתנודתיות בשווקים הפיננסים והייסוף החד בשקל, תוך התמתנות התנודתיות הגלומה גם בשוק
• האופציות על הדולר/שקל.

בהקשר לכך, נזכיר כי בנק ישראל הכין בהחלטת הריבית האחרונה את הקרקע להורדת ריבית קרובה ואמר ש"ככל שהיציבות בשווקים הפיננסיים תתבסס וסביבת האינפלציה תוסיף להתמתן אל עבר טווח היעד, המדיניות המוניטרית תוכל להתמקד יותר בתמיכה בפעילות הכלכלית."

התגברות הציפיות להורדת ריבית בארה"ב כבר בחודש מרץ – השוק מתמחר לכך, עתה, הסתברות של כ- 96%.

לסיום, נציין כי השוק כבר מתמחר הורדת ריבית ביום שני בהסתברות גבוהה מאד, כך שהורדת ריבית בפועל לא צפויה כמעט להשפיע על שוק המט"ח.

בצד הגורמים אשר אינם תומכים בהורדת ריבית בינואר ובהורדת ריבית נוספת בחודש פברואר, נציין את:

• האפשרות הממשית להסלמת המלחמה בצפון אשר תוביל לעלייה מחודשת בתנודתיות בשווקים.
• חוסר שביעות רצון בנק ישראל מההתנהלות התקציבית של האוצר – חברי הוועדה ציינו בפרוטוקול הריבית האחרון כי "ישנה אי-וודאות לגבי היקף הוצאות הממשלה על תוכניות הסיוע וההתפתחויות בתקציב המדינה והשפעתם על האינפלציה".
• הצעדים המאקרו יציבותיים שנוקט הבנק בתקופת המלחמה מקטינים את הצורך בהורדת ריבית חדה.
• פרמיית הסיכון של ישראל בשווקים הגלובאליים אמנם ירדה, אך עדיין שוהה ברמה גבוהה.

| תחזית גירעון

אגף התקציבים באוצר פרסם את 'דוח ההפרשים', במסגרתו מניח כי הגירעון בשנת 2024 יעלה לכ- 5.7-5.9% (גם תחת הנחה כי הסיוע האמריקאי לישראל יאושר, במהלך אשר יקטין את הוצאות הביטחון בשנת 2024).

באגף התקציבים ציינו כי "התוספת לתקציב הביטחון הנדרשת עבור הלחימה במהלך שנת 2024 מוערכת בכ- 30 מיליארד שקל לפי תרחיש הייחוס הבסיסי שעליו התבסס משרד האוצר, זאת בנוסף לתקציב הסיוע האמריקאי הצפוי. האומדן מתבסס על תרחיש הייחוס הידוע בעת הנוכחית, ובפרט ללא הסלמה משמעותית של הלחימה בגזרה הצפונית.

היות ונראה כי אין בכוונת האוצר לבצע קיצוצים משמעותיים בתקציב 2024, ניתן להניח כי הגירעון התקציבי יעמוד בשנה הקרובה על לפחות 5%, וזאת כמובן תחת הנחה שלא תהיה 'הסלמה משמעותית' בלחימה בצפון.

יש לציין כי הגירעון הצפוי אינו כולל את הגידול הצפוי בתשלומי 'קרן הפיצויים' אשר צפויים לעמוד ב-2023-2024 על כ- 1% מהתוצר.

| מימון הגירעון באמצעות הנפקות חוב

לצורך מימון גירעון של כ- 6%, ותחת הנחות הפרטה של כ- 5 מיליארד שקל וגיוס גדול מאד בחו"ל בשנת 2024 של כ- 8 מיליארד דולר, האוצר יצטרך להנפיק בשנת 2024 כ- 175 מיליארד שקל בחוב הסחיר המקומי, משמע כ- 15 מיליארד שקל בחודש בממוצע, בדומה לקצב ההנפקות בחודשיים האחרונים.זאת, שוב, תחת הנחה שאין "הסלמה משמעותית" בלחימה בצפון.

ולראייה, משרד האוצר הגדיל את היקף הנפקות החוב בינואר 2024 לרמת שיא של 18.75 מיליארד שקל.

גם ברמה השבועית נמשכת מגמת העלייה בהיקף הנפקת החוב הסחיר לכ- 75.3 מיליארד שקל מדי שבוע. היקף ההנפקות השבועי בדצמבר 23 היה מעט גבוה יותר, אך זאת לאור צמצום מספר ההנפקות.

כותבי הסקירה הם כלכלני בנק הפועלים. הסקירה מבוססת על נתונים ומידע שהיו גלויים לציבור. הנתונים והמידע ששימשו להכנתה הונחו כנכונים, וזאת בלי שבנק הפועלים בע"מ ביצע בדיקות עצמאיות ביחס לנתונים ולמידע. אין בסקירה זו משום אימות או אישור לנכונותם. הבנק ועובדיו אינם אחראים לשלמותם או דיוקם של הנתונים האמורים או לכל השמטה, שגיאה או ליקוי אחרים במסמך. סקירה זו היא למטרת אינפורמציה בלבד, ואינה מתיימרת להיות ניתוח מלא של כל העובדות וכל הנסיבות הקשורות לאמור בו. המידע שעליו מתבססת הסקירה והדעות בה עשויים להשתנות מעת לעת, ללא כל מתן הודעה או פרסום נוספים. סקירה זו אינה מותאמת למטרות ההשקעה או לצרכיו האישיים והייחודיים של כל משקיע. אין לראות במאמר זה משום ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתוניו, צרכיו ומטרות השקעתו המיוחדים של כל אדם, ואין לפעול על פי האמור, אלא לאחר קבלת ייעוץ אישי המתחשב בצרכיו, מטרותיו ונתוניו האישיים של כל משקיע, ולאחר הפעלת שיקול דעת עצמאי.