| רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי של מזרחי טפחות |
הודעת הריבית היום אחר הצהריים תעמוד בסימן ניסיון של שוק ההון לדלות רמזים מדברי ההסבר של ההודעה אודות המדיניות בחודשים הבאים, שכן לרוב הדעות הפור היום כבר נפל והריבית תעלה ¼ אחוז ל-¾4 אחוזים.
בתחילת אפריל נקט בנק ישראל צעד דומה והעלה את הריבית אז ב-¼ אחוז. מאז התפרסם מדד אפריל, שטרף את הקלפים לאחר שעלה 0.8%, פי 2 מהציפיות.
עקב כך, לא ניתן לשלול לגמרי העלאת ריבית של ½ אחוז, אם כי לדעתי מהלך כזה יפתיע בכל זאת השוק.
הודעת הריבית תהיה "רגילה" (ללא עדכון תחזית כלכלית) ולכן דברי ההסבר ובמיוחד הפסקה המסכמת שלהן יעוררו עניין מיוחד.
על בנק ישראל יהיה לגשר בין קצב האינפלציה בפועל, שעומד על 5% ב-12 החודשים האחרונים וגבוה פי ½2 מאמצע יעד האינפלציה (1 עד 3 אחוזים), לבין האינפלציה הצפויה ל-12 החודשים הבאים, העומדת על כ-3% בחודש האחרון ולמעשה נושקת לרף העליון של רמת היעד.
אני מעריך כי הפער הגבוה בין האינפלציה בפועל לאינפלציה הצפויה מצביע על כך שהשוק רוכש אמון ליכולתו של בנק ישראל למתן, באמצעות 9 העלאות הריבית שנעשו במהלך השנה האחרונה, את האינפלציה.
מבחינת בנק ישראל, הרבה מוטל על הכף, שכן הוא צופה אינפלציה של 3.9% השנה ו-2.3% בשנה הבאה קרי, כבר במהלך המחצית השנייה של השנה אמורה האינפלציה לשנות כיוון ולרדת משמעותית.
משימה זו לא תהייה פשוטה, בלשון המעטה, שכן עד כה האינפלציה רשמה מגמת עלייה. רכיב מרכזי שלה (כ-26%) מהווה סעיף הדיור, שעולה בקצב מהיר, יחסית, ולעת עתה אינו מגלה סימני האטה. עד כה האינפלציה "דביקה" ולא ניתן להצביע על שינוי הכיוון המיוחל.
ככלל, זה 14 חודשים גבוה קצב העלייה של האינפלציה הבסיסית בישראל (אינפלציית הליבה) מ-3% ולאחר שרשם קפיצת מדרגה הוא נע בעקביות סביב רמה גבוהה של 5 אחוזים.
מדד זה משקף טוב יותר את הביקושים בתוך המשק ובנק ישראל היה מעוניין כי הם יצטננו, כדי לשכך את לחצי המחירים.
בנק ישראל ייקח בחשבון גם את שוק העבודה, שנתוניו האחרונים מצביעים על איתנות גבוהה – שיעור התעסוקה גבוה, שיעור הבלתי מועסקים נמוך מאוד (ולמעשה משקף תעסוקה מלאה) ומספר המשרות הבלתי מאוישות אמנם פחת, לאחרונה, אך עדיין גבוה.
הירידה היא ככל הנראה תוצאה של שכירת עובדים, לפי נתוני סקר החברות האחרון של הלמ"ס.
בתוך כך, אני מניח כי בנק ישראל יתייחס לנושא דיוני התקציב לקראת ההצבעה על אישורו בקריאה שנייה ושלישית בסוף החודש. הוא ירצה לראות כי מסגרות ההוצאות והגירעון נשמרות וכי התקציב ימשיך לשקף חתירה לתוואי גירעון פוחת.
בנק ישראל צפה בחודש שעבר גירעון של 0.9% תוצר השנה ובשנה הבאה, בעוד הכלכלנית הראשית של האוצר מעריכה כי הגירעון יהיה גבוה יותר ויעמוד על 1.1% תוצר השנה ו-1.35% תוצר בשנה הבאה (עדכון כלפי מעלה מהתחזית הקודמת שלה).
בשוק חוששים מגירעון גבוה יותר ומציינים כי "למזלה" של שנת 2023, מחציתה עמד בסימן תקציב המשכי, שריסן את ההוצאות. אם אכן הגירעון יהיה גבוה יותר, יאתגר הדבר את בנק ישראל.
עוד אני מעריך כי בנק ישראל עשוי לאותת על הצורך בהמשך השקט בזירת הרפורמה המשפטית, ודאי לנוכח הרמזים הברורים של כלכלני קרן המטבע הבינלאומית וסוכנות הדירוג סטנדרד אנד פורבס בדבר ההשלכות השליליות שעלולות להיות להתחדשות החקיקה והמחאות, אם ההידברות לא תישא פרי.
לבסוף, היות ובנק ישראל לא פועל בחלל ריק, הוא ייקח בחשבון גם את סביבת הריביות בחו"ל, כשנכון להיום ההערכות הן כי בגושי המטבע הגדולים ובראשם ארה"ב, גוש האירו ובריטניה, הסבב העלאות הריבית קרב לסיומו.
יש לציין כי בעוד בארה"ב פוחתת האינפלציה (אמנם מרמה גבוהה של 9%) כבר מאמצע השנה שעברה ומראה סימני ירידה גם בגוש האירו ובבריטניה, אצלנו האינפלציה עד כה בקו עלייה. אני מניח כי בנק ישראל יידרש גם לכך.
הכותב הוא כלכלן שווקים ראשי של בנק מזרחי טפחות. אין בסקירה זו כדי להוות תחליף לשיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.