| מאת יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון |
השבוע האחרון אופיין בירידות בשוקי המניות ועליית תשואות. השווקים ממשיכים לחשוש מאינפלציה וממדיניות מוניטארית מאד מרסנת. הירידה בתוצר בארה"ב (1.4%-) תמכה בחששות מסטגפלציה, למרות שהרכב הצמיחה היה סביר. נתונים אחרים היו חיוביים, כולל ההזמנות של מוצרי בני קיימא ונתוני ההכנסה והצריכה.
| ישראל: המשך הצמיחה ברבעון הראשון תומכת בריסון מוניטרי
במרץ הרכישות בכרטיסי האשראי ירדו ב-0.4% "בלבד" (בניכוי עונתיות) לאחר זינוק של 3.9% בחודשיים הקודמים (התאוששות מהאומיקרון).
נתונים יומיים של בנק ישראל הצביעו על ירידה חדה יותר בצריכה בחודש מרץ בשיעור של 2%, אך מדובר במקור פחות אמין. המסחר הקמעונאי עלה ב-3.4% בחודשים ינואר-פברואר.
הייצור התעשייתי ממשיך להתרחב בהובלת ענפי ההיי טק. הייצור התעשייתי עלה ב-9% בדצמבר-פברואר (בחישוב שנתי) כאשר הייצור של ענפי הטכנולוגיה העלית עלה ב-22%.
מכלול האינדיקטורים מצביע על המשך התרחבות בפעילות בתחילת השנה בקצב נאה, זאת לאחר צמיחה מהירה של 17% ברבעון הרביעי של 2021. התפתחות זו תומכת בהמשך העלאת ריבית על ידי בנק ישראל.
| שוק העבודה ממשיך להתאושש
שיעור האבטלה הצר ירד בחודש מרץ ל-3.4% מ 3.7% בפברואר. שיעור האבטלה הרחב ירד ל-4.8% מ 5.4%. שיעור התעסוקה עלה ל-60.6% ומתקרב למצב ערב הקורונה (61.1%).
שוק עבודה מתהדק כאשר הביקוש לעובדים ממשיך לעלות, מה שתומך בלחצי שכר (ולכן גם לחצי אינפלציה).
הערה: העלייה בשיעור האבטלה במחצית השנייה של מרץ ל-3.7% מ 3.2% במחצית הראשונה מאד מטעה. הנתונים של חצי חודש מאד תנודתיים וקיימת בעיה חזקה של העדר ניכוי עונתיות. גם בינואר ובפברואר שיעורי האבטלה במחצית השנייה של החודש היו גבוהים יחסית למחצית הראשונה של החודש.
| ארה"ב: ירידה בתוצר לא תשפיע על מדיניות הפד
ברבעון הראשון של השנה המשק האמריקאי התכווץ ב-1.4%, זאת לעומת הצפי להתרחבות בשיעור של 1.0% (כל השינויים בחישוב שנתי). ההפתעה הגדולה הייתה בירידה החדה במלאי, סעיף שנוטה לתקן ברבעונים הבאים.
הצריכה הפרטית עלתה ב-2.7% (הצפי היה ל-3.5%) במונחים ריאליים, כאשר צריכת מוצרים למעט מוצרי בר קיימא ירדה ב-2.5%. צריכת שירותים עלתה ב-4.2%.
בחודש מרץ הצריכה הפרטית הנומינלית עלתה ב-1.1% (הצפי היה ל-0.6%). מדובר בגידול ריאלי של 0.2%.
חשבון הסחר (יבוא ויצוא) גרע 3.2% מהצמיחה. היבוא עלה ב-17.7% והיצוא ירד ב-5.9%.
ההשקעות בנכסים קבועים במשק עלה ב-7.1%, מזה ההשקעות בבניה למגורים עלו ב-2.1% וההשקעות האחרות (השקעות בענפי המשק) עלו ב-9.2%.
הצריכה של הממשלה ירדה ב-2.7% על רקע סיום תמיכות הקורונה וירידה בתשלומי דמי אבטלה.
ירידה במלאי גרעה 0.84% מהצמיחה ברבעון א' (לאחר תרומה של 5.3% ברבעון ד' 21), אך מדובר בסעיף שנוטה להיות תנודתי וצפוי לתקן כלפי מעלה ברבעונים הבאים. סביר להניח ששיבושים בהספקה של חומרי גלם (שבבים וכו') פגעו בייצור.
ההאצה באינפלציה שחקה את כוח הקנייה של משקי הבית. מחירי הצריכה הפרטית עלו ב-7% ברבעון א'.
עלות העבודה עלתה ב-1.4% ברבעון ד' (או כ-5.7% בקצב שנתי), שיעור גבוה יחסית. זאת כתוצאה משוק עבודה "הדוק".
למעט חשבון הסחר, הביקוש המקומי (הפרטי למעט הממשלה) עלה ב-3.7% ברבעון א'. המשק האמריקאי עדיין נמצא במסלול של התרחבות, אם כי בקצב מתון יחסית. סביר להניח שקרן המטבע תעדכן את תחזית הצמיחה בארה"ב כלפי מטה מ-3.7% לסביבות 3%.
מבחינת הפד, נתוני הצמיחה לא ישנו את תוואי העלאת הריבית האגרסיבי.
| זום אין: מה גורם להתארכות משך זמן הבנייה?
צמצום היקף ההנפקות על ידי האוצר צפוי להימשך על רקע נתוני תקציב חיוביים, האוצר המשיך לצמצם את היקף ההנפקות ב-23% מ-4.5 מיליארד שקל בתחילת השנה ל-3.5 מיליארד שקל במאי.
מתחילת השנה (נתונים עד חודש מרץ) החשבון הפיסקאלי הסתכם בעודף של 23.4 מיליארד שקל. בהנחה שתוואי הגירעון באפריל-דצמבר יהיה דומה לזה של 2019 (ערב הקורונה), צפוי גירעון שנתי של כ-14-15 מיליארד שקל. בינתיים כנראה שנתוני הגירעון באפריל ממשיכים להיות חיוביים.
בהנחה שחולשה בשווקים תמתן את ההכנסות ממסים, הגירעון השנה יגיע אולי ל-1%-1.2% תוצר או כ-16-17 מיליארד שקל.
האוצר צפוי לממן את הגירעון על ידי 18 מיליארד שקל ממכירת קרקעות ("הפרטה"). בשנת 2021 היו הכנסות של 13.6 מיליארד שקל והשנה היקף מכירת קרקעות צפוי להיות גבוה יותר. כידוע, הכנסות ממכירת קרקעות נרשמת בתור מימון הגירעון ולא כהכנסה רגילה.
עוד כ-2 מיליארד שקל ימומנו מגיוס בחו"ל נטו (הגיוס בחו"ל מעל פדיון הקרן בחו"ל). האוצר כבר הנפיק 1.5 מיליארד אירו השנה + 2 מיליארד דולר שיתקבלו מגיוסי הבונדס.
עוד כ-15 מיליארד ש"ח ימומנו על ידי "שימוש בפיקדון" או עודפי גיוס משנים קודמות (מעבר לצורכי המימון). בשנת 2020 הפיקדון גדל ב-22.3 מיליארד שקל וב-2021 חל גידול נוסף של 5.7 מיליארד שקל, סך הכול גידול של 28 מיליארד שקל אשר מהווה מקור מימוני לשנים הבאות.
משמעות הדבר: לפי ההנחות הנ"ל, צפוי מימון מקומי נטו שלילי של כ-18 מיליארד שקל (סך המימון המקומי פחות פדיון הקרן של 80.5 מיליארד שקל), או כ-62 מיליארד שקל.
דחיית ביטול המיועדות לאוקטובר צפויה להגדיל את הגיוס הלא סחיר לכיוון 20 מיליארד שקל השנה (נמוך יחסית השנה בשל הירידות בשווקים). בשנת 2021 היה גיוס לא סחיר של 37 מיליארד שקל.
משמעות הדבר, גיוס סחיר של 42 מיליארד שקל, כאשר כמחצית מסכום זה (21 מיליארד שקל) יונפקו בינואר-מאי. כלומר, היתרה לגיוס אג"ח סחירות תעמוד על 21 מיליארד שקל בחודשים יוני-דצמבר.
משמעות הדבר: ביוני-דצמבר צפוי גיוס סחיר ממוצע של כ-3 מיליארד שקל לחודש. סביר להניח שהאוצר ימשיך לצמצם בהדרגה את הגיוס במהלך השנה לכיוון 2.7 בסופה (כ-650 מיליון לשבוע מ-850 מיליון במאי).
האוצר יתקשה להוריד את הגיוס בצורה חדה יותר כדי לא לפגוע בנזילות בשוק.
משמעות: המשך צמצום ההנפקות השנה מהווה גורם חיובי לאפיקים הארוכים. פער התשואות בין ארה"ב ובין ישראל צפוי להמשיך להתרחב.
מסמך PDF: סקירת המאקרו השבועית מאת כלכלני לידר שוקי הון
הכותבים הם כלכלני לידר שוקי הון. הסקירה מתבססת על מידע שפורסם לכלל הציבור על ידי החברות הנסקרות בו וכן על הערכות ואומדנים ומידע אחר שלידר ושות' בית השקעות בע"מ מניחה שהוא מהימן, וזאת בלי שביצעה בדיקות עצמאיות ביחס למידע. עם זאת, מודגש כי אין לידר ושות', כותבי הסקירה ועורכיה אחראים למהימנות המידע, לשלמותו, לדיוק הנתונים הכלולים בו או לכל השמטה, שגיאה או ליקוי אחר בה. סקירה זו אינה בגדר ייעוץ השקעות ואינה מהווה הזמנה לרכוש או הזמנה למכור את ניירות הערך הנזכרים בה. לפיכך, אין להסתמך על המידע הכלול בה ואין בו כדי להחליף שיקול דעת עצמאי וקבלת ייעוץ מקצועי, לרבות מיועץ השקעות שייעוצו מתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. לידר ושות', עובדים ונושאי משרה בה, בעלי השליטה וחברות בנות או קשורות שלהם עשויים להחזיק בניירות הערך ו/או בנכסים הפיננסיים המתוארים בסקירה.