קצב הצמיחה בישראל בשיא? ההתאוששות המהירה תומכת בהעלאת ריבית

| מאת יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון |

חשש מפלישה רוסית לאוקראינה המשיך להעיב על שוקי המניות בעולם, כאשר ברקע הפד משדר מסר "ניצי" לשווקים. בפרוטוקול של החלטת הריבית חברי הפד בדעה שיש לרסן את המדיניות המוניטרית (כולל צמצום במאזן הפד) בקצב מהיר יחסית לסייקלים (cycles) אחרים בעבר.

| ישראל: לא היו הפתעות של ממש במדד ינואר

מדד ינואר עלה ב-0.2% מעט יותר מהתחזית שלנו של 0.1%. האינפלציה הושפעה מעלייה במחירי המזון (1.3%) עקב הטלת מס על משקאות קלים, ומכוניות (1.3%). גם מחירי תשומות הבנייה (עלייה של 0.8% בינואר) וגם מחירי התפוקה בתעשייה (1.1%) עלו בקצב מהיר.

| התייצבות באינפלציית הליבה

ב-12 החודשים האחרונים, מדד המחירים לצרכן (למעט סעיפי האנרגיה ופירות וירקות) עלה ב-2.7%, בדומה לחודש הקודם. ללא השפעת ההתערבות הממשלתית (העלאת שיעור מס רכישה על משקיעי דיור מ-5% ל-8%, מס על כלים חד פעמיים ומס על משקאות קלים), אינפלציית הליבה עלתה ב-2.4%, בדומה לאינפלציית הליבה באירופה (2.3%)

| אנו חוזים אינפלציה של 1.9% שנה קדימה

הנחות בסיסיות:

• שע"ח: למרות שהגורמים הבסיסיים ממשיכים לתמוך בשקל (עודף בחשבון השוטף + השקעות ריאליות נטו), בטווח הקצר השקל ימשיך להיות רגיש יותר מכיוון השווקים. הנחנו התייצבות בשע"ח בטווח הקצר ואחר כך חזרה למגמת ייסוף מתון בקצב שנתי של כ-4%.
• צפויה המשך האצה בקצב עליית מחירי השכירות, אך בקצב מתון. אנו מניחים עלייה של 4% במחירי השכירות בחוזים מתחדשים (2.8% שנה אחורה בינואר 22). סעיף הדיור יתרום 0.9% לאינפלציה שנה קדימה. ב-2023 צפויה התמתנות מסוימת בשל גידול במלאי הדיור.
• למרות שנתוני השכר הממוצע של הלמ"ס מצביעים על עלייה בקצב שנתי של כ-3.4% לשנה (עד נובמבר), אנו מניחים האצה לקצב של 4.5% בסוף 2022, זאת על רקע שוק עבודה "מתוח".
• אנו מניחים עלייה מתונה במחיר הנפט ל-97 דולר לחבית ברנט בעוד שנה ו-102 דולר בסוף 2023.

| גידול במלאי הדירות עשוי למתן את עליית המחירים

למרות הציפייה להמשך עלייה במחירי הדיור בטווח הקצר, אנו מעריכים שהחל מהמחצית השנייה של 2022 תחול מגמת התמתנות מסוימת בקצב עליית מחירי הדיור. חשוב להדגיש שהשנה צפוי גידול משמעותי במספר הדירות המוגמרות (אנו צופים 60 אלף יחידות לפחות), זאת עקב עלייה במספר ההתחלות בשנים קודמות.

כבר עכשיו, מסתמן גידול במספר הדירות החדשות אשר פנויות למכירה, מ- 43.8 אלף בינואר 21 ל-47.1 אלף בדצמבר 21, אשר מהווה שינוי לאחר מגמת ההתכווצות במלאי בשנת 2020.

מספר נתונים חשובים יתפרסמו השבוע: ראשון: מספר המשרות הפנויות (ינואר) – נתון חשוב לאמוד את מידת ההידוק בשוק העבודה. שני: סקר כוח אדם (ינואר), אך למעשה כבר פורסם בדיווח הדו- שבועי. החלטת ריבית: צפוי איתות להעלאת ריבית מתקרבת.

בנק ישראל ידגיש את ההתרחבות המהירה במשק, השיפור המרשים בתעסוקה, והעלייה בסביבת האינפלציה (ובציפיות האינפלציה).

| ארה"ב: אל תספידו את הצרכן האמריקאי

בינואר המסחר הקמעונאי עלה ב-3.8% (הצפי היה ל-2.0%) לאחר ירידה של 2.5%. רכישות באינטרנט עלו ב-14.5% בינואר. מדובר בשינוי נומינלי, אך גם בניכוי אינפלציה מדובר במגמה חיובית.

כידוע, משקי הבית עדיין נהנים מעודפי המזומנים מתמיכות הקורונה, אך יותר חשוב להדגיש במבט קדימה: הלחץ לעליית השכר צפוי להימשך ולתמוך בהמשך גידול בהכנסה הפנויה, בפרט ברמות שכר נמוכות (בענפי אירוח ופנאי, מסחר וכו'), בהן הנטייה השולית לצרוך גבוהה יחסית. משמעות הדבר: המשך גידול בביקוש המקומי, מה שמהווה גורם אינפלציוני וסיבה להמשך לחץ לעליית ריבית גם ב-2023 ו-2024. במילים אחרות: המשך לחץ לעליית תשואות ארוכות בארה"ב.

| זום אין: ההשלכות של נתוני הצמיחה המרשימים

נתוני הצמיחה אשר פורסמו ביום רביעי היו בהחלט מרשימים ביותר, גם בהשוואה בינלאומית. קצב הצמיחה השנתי ברבעון הרביעי 21 (16.6%) בהחלט נפלא אך מעט מטעה, כאשר מדובר בשינוי בצמיחה הרבעונית בחזקת ארבע.

אנו מעדיפים להסתכל על שיעור השינוי המצטבר מהרבעון הרביעי 2019 (ערב הקורונה) ועד הרבעון הרביעי 2021. כלומר, ניתוח של רמת הפעילות היום לעומת רמת הפעילות ערב הקורונה. מה אנחנו רואים:

• בשנתיים האחרונות, מהרבעון הרביעי 19 ועד הרבעון הרביעי 21 המשק צמח ב-8.9% במצטבר, מעבר לקצב הפוטנציאלי אשר מוערך (על ידי בנק ישראל) בכ-4% לשנה.
• בתקופה זו רמת החיים עלתה ב-3.1% (הצריכה הפרטית לנפש), זאת למרות הירידה החדה בצריכת שירותי נסיעות לחו"ל. הצריכה הפרטית במשק המקומי עלתה ב-5.2%.
• ההשקעות בבנייה למגורים עלו ב-10% (בעיקר במחצית השנייה של 2021). מה שתומך בגידול במלאי הדירות והתמתנות בקצב עליית מחירי הדיור. ההשקעות בענפי המשק (ההשקעות למעט בבנייה למגורים) עלו ב-8%.
• גם יצוא שירותי ההיי טק (31%+) וגם היצוא התעשייתי (17%) עלו בקצב מהיר. למרות מגמת הייסוף בשקל, היצוא התעשייתי ממשיך להתרחב בקצב מהיר.

נתונים נוספים ומאד חשובים:

• הגידול בפריון במשק נמשך. התפוקה לשעת העבודה בסקטור העסקי עלתה ב-2.5% ב-2021 לאחר גידול של 6.5% ב-2020! גידול של 9% בשנתיים נחשב מאד מהיר. השלכות: עלייה בתוצר הפוטנציאלי של המשק + התמתנות בלחצי אינפלציה. פירמות מסוגלות "לספוג" חלק מהגידול בעלויות (מחירי יבוא, שכר) ללא פגיעה ברווחיות, בלי לגלגל את השפעת העלויות אל הצרכן.
• שיעור החיסכון של משקי הבית נותר גבוה והגיע ל-22.3% ב-2021, ירידה מ-26.6% ב-2020 ורמה ממוצעת של 18% בשנים 2018-2019. משמעות הדבר: ברור שחלק מהעלייה בשיעור החיסכון יחסית לערב הקורונה נובע מהמגבלות על הצריכה (כגון נסיעות לחו"ל). בכול זאת, ישראל נהנית היסטורית משיעור חיסכון גבוה יחסית, כאשר חלק מהחיסכון מופנה לחיסכון פיננסי ולשוק האג"ח.
• השלכות כלליות של נתוני התוצר החיוביים: נתוני הצמיחה של ישראל בהחלט מרשימים ותומכים בהעלאת אופק הדירוג, בפרט על ידי מודיס (מאופק יציב לאופק חיובי ). ביצועים כה חיוביים גם תומכים בהתחזקות השקל ובהרחבת פערי התשואות (השליליים) מול ארה"ב.
• השלכות על המדיניות המוניטארית: ללא ספק, נתוני התוצר מחזקים את ההערכה שהמשק הישראלי התאושש היטב ממשבר הקורונה ולא זקוק למדיניות מוניטארית כה מרחיבה. לפי מודל צמיחה חודשית שפותח על ידי בנק ישראל, המשק המשיך לצמוח בחודש ינואר בקצב שנתי של 4.2%. הסבירות להעלאת ריבית ב-11 לאפריל עלתה.

מסמך PDF: סקירת המאקרו השבועית מאת כלכלני לידר שוקי הון

הכותבים הם כלכלני לידר שוקי הון. הסקירה מתבססת על מידע שפורסם לכלל הציבור על ידי החברות הנסקרות בו וכן על הערכות ואומדנים ומידע אחר שלידר ושות' בית השקעות בע"מ מניחה שהוא מהימן, וזאת בלי שביצעה בדיקות עצמאיות ביחס למידע. עם זאת, מודגש כי אין לידר ושות', כותבי הסקירה ועורכיה אחראים למהימנות המידע, לשלמותו, לדיוק הנתונים הכלולים בו או לכל השמטה, שגיאה או ליקוי אחר בה. סקירה זו אינה בגדר ייעוץ השקעות ואינה מהווה הזמנה לרכוש או הזמנה למכור את ניירות הערך הנזכרים בה. לפיכך, אין להסתמך על המידע הכלול בה ואין בו כדי להחליף שיקול דעת עצמאי וקבלת ייעוץ מקצועי, לרבות מיועץ השקעות שייעוצו מתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. לידר ושות', עובדים ונושאי משרה בה, בעלי השליטה וחברות בנות או קשורות שלהם עשויים להחזיק בניירות הערך ו/או בנכסים הפיננסיים המתוארים בסקירה.