בנק ישראל בעקבות הפד? עליית ריבית מהירה בארה"ב תתמוך בהעלאה בישראל

| מאת יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון |

עלייה חדה באינפלציה בארה"ב (מעבר לצפוי) העיבה על השווקים ביום חמישי. גברו הציפיות להעלאת ריבית של 0.5% ב-16 במרץ והמשך העלאת ריבית אגרסיבית.

ביום שישי חשש לפלישה רוסית מתקרבת העיב על שוק המניות אך חיזק את הדולר ותמך בירידת תשואות ובעלייה במחירי הנפט (גם בחיטה).

| ירידה חדה בגירעון תומכת בשוק האג"ח

בחודש ינואר, העודף התקציבי הגיע ל-18.5 מיליארד שקל (בחלקו עונתי) לעומת גירעון של 0.2 מיליארד בינואר אשתקד. הגירעון המצטבר שנה אחורה ירד ל-3.3% תוצר מ-4.5% לפני חודש.

גביית מיסים זינקה ל-46.8 מיליארד שקל לעומת 33.4 מיליארד שקל (גידול ריאלי בשיעורי מס אחידים של 28%!), בפרט על רקע עלייה חדה במיסי חברות ("גידול במספר שומות בסכומים משמעותיים", לפי האוצר). מדובר בנתון חיובי אשר תומך בהערכה שלנו שהגירעון השנה יהיה נמוך יותר מהיעד של 3.9% תוצר.

גירעון נמוך גם מאפשר לאוצר לבצע עוד מהלך פיסקאלי של צעדים אשר נועדו גם למתן את האינפלציה. בכול מקרה, ירידה חדה בגירעון תומכת בהיקף הנפקות נמוך (האוצר צפוי לצמצם את היקף ההנפקות השבועי בחודש מרץ) ולכן גם תומך בשוק האג"ח הישראלי.

| ירידה באמון הצרכני

בינואר מדד האמון הצרכני ירד ל-18- נקודות מ-12- בדצמבר ו-8- באוקטובר. הירידה נובעת מזינוק בתחלואה ובמספר הבידודים בחודש זה, וגם מירידות חדות בשווקים. ירידה באמון נצפתה גם במדד האמון של פועלים. הרכיב במדד אשר ירד בצורה משמעותית היה "הצפי למצב הכלכלי במדינה בשנה הקרובה" (ירידה ל-31- מ-15-). אנו צופים שיפור באמון הצרכני בחודשים הקרובים על רקע ירידה בתחלואה והסרת חלק מהמגבלות. התאוששות מנזקי האומיקרון תתמוך בהעלאת הריבית בחודשים הקרובים.

| צמיחה יציבה בינואר, אך המחסור בעובדים מתגבר

סקר מגמות בסקטור העסקי מצביע על יציבות בקצב הצמיחה בינואר בדומה לדצמבר, בקצב גבוה יחסית (למעט הרעה בענף המלונאות). בתעשייה מסתמן שיפור בהזמנות לייצוא וציפייה להמשך התרחבות בענפי השירותים. רכיב הציפיות לגבי הפעילות בשלושת החודשים הקרובים מצביע על המשך התרחבות, אם כי בקצב מעט נמוך יחסית לנתון בחודש הקודם.

ציפיות האינפלציה שנה קדימה בסקטור העסקי עלו מעט ל-1.85% מ-1.71% לפני חודש. בסך הכול, סקר המגמות משקף המשך התרחבות בפעילות במשק עם מעט פגיעה יחסית עקב גל האומיקרון. שילוב של צמיחה נאה בתחילת השנה (בנק ישראל גם צופה צמיחה של 5% ברבעון הרביעי 21), שיפור בשוק העבודה, ועלייה בקצב האינפלציה מעבר ל-3% (שנה אחורה) בחודשים הקרובים תומך בהעלאת ריבית ב–11 לאפריל.

| קיים מחסור בעובדים

למרות שבינתיים נתוני השכר (אשר קיימים רק עד נובמבר) לא מצביעים על עלייה חריגה בשכר במשק (למעט ענפי היי טק), סקר מגמות בסקטור העסקי מצביע על עלייה במגבלת המחסור בעובדים בתור גורם מגביל פעילות, בפרט בשירותים, במסחר ובתעשייה. מחסור בעובדים בהחלט תומך בלחצי שכר בעתיד, ולכן גם בלחצי אינפלציה.

| חבילת הצעדים של האוצר לא צפויה למתן משמעותית את האינפלציה

הצעדים עם השפעה דיפלציונית כוללים עלייה מתונה יותר במחירי החשמל (3.4% במקום 5.7%) והוזלה במחירי הצהרונים (אשכול 4+ 5), עם תרומה כוללת של 0.06%- לאינפלציה. הורדה וביטול מכסים בשורה של מוצרי צריכה וחומרי גלם עשויים לתרום כ-0.1%- לאינפלציה שנה קדימה, אך לפי הערכתנו, מרבית ההשפעה תהיה בבלימה מסוימת של לחצי התייקרויות על רקע עלייה במחירי התשומות ופחות הורדת מחירים.

הטבות המס (והגדלת מענק שכר) בהיקף של 2.3 מיליארד שקל צפויות להגדיל את ההכנסה הפנויה ובכך גם את הביקוש המצרפי במשק, מה שיתרום ללחצי אינפלציה בשוליים. בשלב זה אנו עדיין חוזים אינפלציה של 1.9% שנה קדימה, זאת על רקע המשך פיחות בשקל ועלייה במחירי הנפט בעולם.

ההשלכה הפיסקאלית לא צפויה להיות מאד משמעותית ואולי תסתכם בעלות של 1-2 מיליארד שקל בשנת 2022. חלק מהצעדים ייושמו באמצע השנה וחשוב לזכור שהאוצר מציג את העלות ברוטו (4.4 מיליארד שקל לשנה) ולא נטו: חלק מהגידול בצריכה בעקבות ההטבות יחזור לקופת האוצר דרך מע"מ או מיסים אחרים.

מספר נתונים חשובים יתפרסמו השבוע: שני: נתוני סחר חוץ (ינואר), מכירות של דירות חדשות (דצמבר), מצב התעסוקה במחצית ב' של ינואר. שלישי: מספר המשרות הפנויות (ינואר), מדד מחירים לצרכן לחודש ינואר. אנו צופים 0.1% (הציפיות סביב 0%-0.1%) בהשפעת עלייה במחירי המזון (בעיקר המס על המשקאות הקלים), עלייה במחירי המכוניות והתייקרות של 1.5% במחירי הדלקים. מנגד, צפויה הוזלה עונתית מחירי ההלבשה ומחירי הדיור.

צפויה גם השפעת "עדכוני מחירים בתחילת השנה" במחירי שירותים רבים. יום רביעי: אומדן ראשון לצמיחה ברבעון הרביעי. בנק ישראל צופה צמיחה מהירה יחסית של 5%.

| האינפלציה בארה"ב: up up up

שוב מדד גבוה בחודש ינואר. גם סך הכול האינפלציה וגם אינפלציית הליבה עלו ב-0.6% בינואר. זה החודש העשירי ברציפות שאינפלציית הליבה עלתה ב-0.5% או יותר. היו עליות מחירים במרבית הסעיפים: 0.9% במזון (1% במזון לבית, 0.7% בארוחות מחוץ לבית), 1.1% בהלבשה, 0.9% במוצרים ושירותי בידור, 2.3% במחירי הטיסות, 1.5% ברכבים משומשים (40.5% שנה אחורה!), אך יציבות במחירי הרכבים החדשים.

מחירי הריהוט והציוד לבית עלו ב-1.6% (9.3% שנה אחורה), ושירותי בריאות עלו ב-0.6%. מחירי השכירות (הסעיף הראשי במשקל 32.6%) עלה ב-0.4% וב-4.4% שנה אחורה, האצה מ-3.8% לפני חודש

השלכות: גברו הציפיות להעלאת ריבית של 0.5% בחודש מרץ. גם תוואי העלאת הריבית קדימה צפויה להיות אגרסיבי יותר.

השלכות על האינפלציה בישראל: קיימת נטייה להשליך את ההפתעות כלפי מעלה באינפלציה בארה"ב גם על ציפיות האינפלציה בישראל. לפי הערכתנו, ישראל נמצאת בסביבת אינפלציה מתונה יותר בשל מדיניות פיסקאלית מרסנת יותר מגמה מתמשכת של ייסוף בשקל.

| צניחה באופטימיות הצרכנית

מדד האמון הצרכני של מישיגן ירד ל-61.7 נקודות בפברואר מ-67.2 בינואר, הרמה הנמוכה ביותר מאז אוקטובר 2011, ו-10 נקודות יותר נמוכה מאפריל 2020 (שיא הקורונה).

חלה ירידה גם במצב השוטף וגם בציפיות קדימה.משקי הבית חוששים משחיקה ריאלית בשכרם. ציפיות האינפלציה בקרב משקי הבית עלו ל-5% שנה קדימה (מ-4.9%). ציפיות האינפלציה בטווחים הארוכים יותר נותרו יציבות על 3.1%, רמה גבוהה משמעותית מיעד האינפלציה של הפד.

חששות אינפלציוניים וציפיות גבוהות בקרב משקי הבית תומכים במדיניות מוניטרית מרסנת במטרה להחזיר את אמינות הפד.

| זום אין: העלאת ריבית (בישראל) מתקרבת

ביום שלישי שעבר, המשנה לנגיד אנדרו אביר הצליח (בינתיים) לשכנע את שוק המט"ח שהריבית בישראל לא תעלה גם אם האינפלציה תעלה מעל 3%. אביר סבור שלמרות שבטווח הקצר האינפלציה תעלה לכיוון 3% (שנה אחורה) הוא צופה התמתנות ל-2% עד אמצע 2022 (התחזית שלנו: 2.8% y/y ביוני ו-2.5% ביולי).

באותו יום, השקל פוחת ב-0.8% מול סל המטבעות, כנראה על רקע הריאיון של אביר. לפי הערכתנו, זאת הייתה המטרה העיקרית לאמירות "היוניות" שלו. בכל זאת, אביר השאיר פתח מילוט: "..כמובן שאנו חייבים להסתכל על מה שקורה, ויכול להיות שנהיה מושפעים מהעוצמה של האינפלציה בעולם ונתנהג בהתאם"..

לפי הערכתנו, אביר רוצה למנוע ייסוף בשקל ואפילו היה רוצה לראות שקל חלש יותר. רק כך אפשר להבין מדוע בנק ישראל רכש 356 מיליון דולר בינואר, בתקופה של ירידות בשווקים ולחץ לפיחות בשקל.

בכול זאת, הוועדה המוניטארית מקבלת את החלטות הריבית לפי שיקולים מקצועיים, כאשר לפי הערכתנו, שיקול שער החליפין כמעט ולא קיים. הוועדה מתמקדת בסביבת האינפלציה, מצב המשק/תעסוקה ויציבות פיננסית. שלושת הגורמים הללו צפויים לתמוך בהעלאת ריבית ב-11 באפריל.

בחודש אוגוסט 2021 ניתחנו את השיקולים אשר תרמו להעלאת ריבית בנק ישראל ב-26 לנובמבר 2018 מ-0.1% ל-0.25%. כדאי להיזכר בהחלטה זו אשר הפתיעה את השווקים:

בנק ישראל העלה את הריבית ב-26.11.18 בתנאים שלא מאד תמכו בהעלאת ריבית: האינפלציה עלתה ב-1.2% שנה אחורה (אך הייתה קרובה ל-2% בחצי השנה שקדמה בחישוב שנתי), ציפיות האינפלציה שנה קדימה בשוק ההון היו 1.2% והחזאים ציפו ל-1.1%. המשק היה קרוב לתעסוקה מלאה ופער התוצר נסגר. כלכלת ארה"ב "שמרה על איתנותה" (לפי ההודעה המוניטארית) אך מלחמת הסחר הייתה איום פוטנציאלי. ריבית הפד עמדה על 2.25% (לעומת 0.10% בישראל).

דרך אגב, למרות הפתעת העלאת הריבית בנובמבר 18: חודש אחרי ההחלטה השקל פוחת ב- 1.2% מול סל המטבעות. ברור שמדיניות הריסון האגרסיבית של הפד אפשרה לבנק ישראל להעלות את הריבית (נדמה שצפויה אותה תופעה השנה). פרט מעניין נוסף: בשנה שאחרי העלאת הריבית, האינפלציה עלתה ב-0.3% בלבד ואינפלציית הליבה ב-0.5%.

מסמך PDF: סקירת המאקרו השבועית מאת כלכלני לידר שוקי הון

הכותבים הם כלכלני לידר שוקי הון. הסקירה מתבססת על מידע שפורסם לכלל הציבור על ידי החברות הנסקרות בו וכן על הערכות ואומדנים ומידע אחר שלידר ושות' בית השקעות בע"מ מניחה שהוא מהימן, וזאת בלי שביצעה בדיקות עצמאיות ביחס למידע. עם זאת, מודגש כי אין לידר ושות', כותבי הסקירה ועורכיה אחראים למהימנות המידע, לשלמותו, לדיוק הנתונים הכלולים בו או לכל השמטה, שגיאה או ליקוי אחר בה. סקירה זו אינה בגדר ייעוץ השקעות ואינה מהווה הזמנה לרכוש או הזמנה למכור את ניירות הערך הנזכרים בה. לפיכך, אין להסתמך על המידע הכלול בה ואין בו כדי להחליף שיקול דעת עצמאי וקבלת ייעוץ מקצועי, לרבות מיועץ השקעות שייעוצו מתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. לידר ושות', עובדים ונושאי משרה בה, בעלי השליטה וחברות בנות או קשורות שלהם עשויים להחזיק בניירות הערך ו/או בנכסים הפיננסיים המתוארים בסקירה.