האומיקרון ממשיך לפגוע בצריכה? הפד ימתן את הודעתו ביום רביעי

| עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים |

| בארץ: אנו מאמינים שכמו בכל "גל" לאחר התמתנות התחלואה נראה פיצוי בביקושים

נתוני הרכישות בכרטיסי האשראי הראו על המשך ירידה בצריכה מתחילת 2022 (עד ה-17 בינואר). למרות שעדיין קשה לאמוד כמה מתוך הירידה מיוחס לגורמים עונתיים, הדבר מצביע על פגיעה בצמיחה ברבעון הראשון של 2022.

יחד עם זאת, אנו מאמינים שכמו ב"גלים" הקודמים, לאחר התמתנות התחלואה נראה פיצוי בביקושים.

| הירידות בנאסד"ק עלולות למתן את קצב גידול יצוא השירותים ולפגוע בחוזקו של השקל

יצוא השירותים של ישראל (בניכוי חברות הזנק שנמכרו והועתקו) עלה ב-2 אחוזים בנובמבר (על פי נתונים מנוכים עונתיות) קרוב לרמות השיא.

להערכתנו הירידה החדה בנאסד"ק (אם תימשך) עלולה למתן את המשך הגידול ביצוא השירותים דרך פגיעה ביכולת הגיוס של החברות וחברות חדשות בענף ההיי-טק ובכך גם להחליש את כוחו המבני של השקל.   

יחד עם זאת, ברבעונים הקרובים אנו עדיין צופים גידול ביצוא לאור ההשקעות העצומות (באופן ישיר ועקיף) שכבר נעשו בענף ב-2021.

| בעולם: להערכתנו השיבושים האחרונים בפעילות הכלכלית ימתנו את הודעת נגיד הפד ברביעי בערב.

ביום רביעי תתפרסם החלטת הריבית של הבנק המרכזי בארה"ב. אנו צופים שהפד ישדר איתות ברור על כך שהריבית תעלה בישיבה הבאה (ב-16 מרץ) ברבע נקודת אחוז, במקביל לסיום תוכנית הרכישות.

יחד עם זאת, השיבושים בפעילות הכלכלית כתוצאה מהאומיקרון כגון העלייה בסך דרישות השבועיות לדמי אבטלה או הירידה במכירות בחנויות הפיזיות לא יאפשרו לבנק לפעול באגרסיביות, ולכן אנו מצפים שהנגיד לא ירמוז על אפשרות של העלאת ריבית בחצי נקודת אחוז.

לגבי התשואות, כפי שהדגשנו בחודשים האחרונים, אנו מאמינים שהתשואות בארה"ב צריכות להמשיך לעלות מאחר שאנו לא צופים שהבנק יעצור את העלאות הריבית ב-2023 (התרחיש שמגולם בשווקי ההון).

עם זאת אנו סבורים שקצב עליית התשואות מתחילת השנה היה מהיר מידי וייתכן והושפע גם מהזינוק במחיר הנפט כתוצאה מהמתיחות הגוברת בין רוסיה‑אוקראינה‑ארה"ב.

| רוסיה אוקראינה - תרחיש קיצון שמתקרב למציאות

אם הייתה חסרה לנו תנודתיות, השבוע חזר להתחמם הנושא החדש ישן של רוסיה ואוקראינה. אז תרחיש מלחמה באירופה קיים עוד מ-2014, כשרוסיה "סיפחה" את חצי האי-קרים. אירופה וארה"ב הטילו כתגובה סנקציות על רוסיה והרובל הרוסי (וחלק מהחברות) לא התאוששו מאז.

אך התלות של אירופה בגז מרוסיה (כרבע מסך צריכת הגז לפי נתוני 2019) וקשרי הסחר הגדולים, מנעו החרפה של הצעדים. בחודש האחרון ההסתברות למלחמה עלה נוכח תגבור הכוחות הרוסים על גבול אוקראינה.

היעדר גורם ממתן כמו אנג'לה מרקל דאז (שתיווכה בצמצום המתיחות) והתגובה הניצית של נשיא ארה"ב שמאיים בהחרפת הסנקציות ואף תמיכה צבאית (ישירה ועקיפה) באוקראינה מגבירים את החששות לגלישת העימות לשאר העולם.

מלחמה איננה תרחיש מרכזי (לפחות כרגע) אך אי אפשר להתעלם מהעלייה בסיכון. במידה והדבר יתרחש מלבד הפגיעה הברורה בכלכלת רוסיה ואוקראינה, גם אספקת הנפט והגז בעולם תיפגע, דבר שכבר גרר עלייה חדה במחיר הנפט בשבועות האחרונים שבתרחישים קיצוניים יכול אף להכפיל את עצמו בזמן מלחמה.

במקרה הזה, הפגיעה בצמיחה הגלובלית ובביקושים תהיה חמורה יותר בהשוואה לשיבושים שגורם האומיקרון. הבנקים המרכזיים יתקשו לעצור את מגמת הצמצום, נוכח האינפלציה הגבוהה מלכתחילה שעוד תזנק בעקבות המלחמה. בשורה התחתונה, מדובר בתרחיש קשה אך אנו נותנים לו כרגע הסתברות נמוכה.

| אירופה בין רוסיה לאומיקרון ולשרשרת האספקה

מדדי מנהלי הרכש בגוש האירו לינואר היו מעורבים כאשר המדד הכללי ירד ל-52.4 נקודות בינואר (על פי האומדן הראשוני). מצד אחד האומיקרון פגע כצפוי בביקושים בענפי השירותים, זה החודש השני ברציפות, אך פחות בהשוואה ל"גלים" קודמים.

מהצד השני, חברות התעשייה קצת יותר אופטימיות בעקבות דיווחים על המשך הקלות בשרשראות האספקה הגלובליות. הנתון מעיד על האטה קלה בצמיחה בתחילת הרבעון הראשון של השנה, דבר שתומך בהמשך המדיניות המרחיבה של הבנק המרכזי בגוש האירו.

אנו צופים שבהחלטת הריבית בחמישי הבא הנגידה תדגיש זאת, למרות המשך העלייה במחירי הנפט שישאירו את האינפלציה גבוהה יותר ממה שהעריכו.

| בסין ימשיכו להקל, אך הקצב תלוי במחירים

כשבועיים לאחר שהפחית את הריבית, הבנק המרכזי בסין המשיך עם הפחתה של 0.1 נקודת אחוז בריבית לשנה (ל-3.7%), הפחתה של הריבית ל-5 שנים ב-0.05 נקודת אחוז (ל-4.6%) לצד הקלות נוספות בנטילת משכנתאות.

ההאטה בסין כמו שציינו בסקירות הקודמות תרמה להחלטה (נדל"ן, מדינות אפס-סובלנות לקורונה), ואנו מאמינים שההרחבות ימשכו. קצב הפחתת הריבית בהמשך יהיה תלוי במחירים, בדגש על מדד המחירים ליצרן, שעדיין גבוה ולא מאפשר בינתיים לבנק לפעול ביותר אגרסיביות.

הכותב הוא ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים. הכותב/ים ו/או חברות בקבוצת הראל ו/או בעלי עניין בהן ו/או בעלי השליטה בקבוצה, עשויים להחזיק ו/או לסחור, בעבור עצמם ו/או בעבור אחרים, בניירות הערך והנכסים הפיננסיים המצוינים בסקירה זו. אין לראות בסקירה זו משום שיווק השקעות או תחליף לשיווק השקעות, המתחשב בצרכיו האישיים והמיוחדים של כל משקיע. האמור בסקירה זו משקף את חוות דעתו של הכותב במועד פרסומה, וזו יכולה להשתנות בכל עת וללא מתן הודעה נוספת. החברה לא תהיה אחראית, בכל צורה שהיא, לנזק ו/או הפסד שייגרמו, אם ייגרמו, כתוצאה מהסתמכות על סקירה זו, וכן אינה מתחייבת כי התבססות על המידע המופיע בה עשוי להניב רווחים.