| אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי הפניקס-אקסלנס |
לפי החוזים העתידיים, מדד S&P 500 יפתח ביום שני ביציבות, לאחר ארבעה ימים רצופים של ירידות - וזאת אף שחשש המשקיעים מפני האומיקרון נראה שמתפוגג - כך לפחות לפי העליות במניות חברות האנרגיה והתעופה, שהוסיפו לשוויין בשבוע החולף יותר מ-7%.
מי שמוביל את הלחץ השלילי על המדדים אלה חברות הטכנולוגיה הלא רווחיות, שרגישות יותר לשינויים בריבית הארוכה. בלט לרעה מדד נאסד"ק 100, שרשם את פתיחת השנה החלשה ביותר שלו מאז 2000, והשבוע הגרוע מאז פברואר 2020 (4.5%-).
נתון מדהים אפילו יותר הוא ש-38% מהחברות הנסחרות בנאסד"ק נסחרות היום בפחות מ-50% משוויי השיא שלהן בשנה האחרונה.
הפד יידרש הפעם לעשות הרבה יותר נזק לכלכלה כדי לקרר את האינפלציה. הלחץ לעליית הריבית הארוכה הגיע משילוב של סביבת אינפלציה גבוהה, כשבלטו כעת פרסום נתון אינפלציה בגוש האירו, עם עלייה שנתית של 5%, ועליית מחיר הנפט, גם על רקע מהומות במפיקת הנפט קזחסטן (ביום רביעי יפורסם נתון מעודכן בארה"ב).
עוד לחצו לעליית תשואות ירידה מפתיעה בשיעור האבטלה בארה"ב ל-3.9%, יחד עם עלייה מהירה בשכר של 4.7% בשנה, וחשש ממשי מפני "Taper Tantrum", לאור כוונת הפד לא רק להקדים את תחילת העלאות הריבית למרץ (השוק מתמחר לכך סבירות של 90%), לא רק להאיץ את קצב העלאות הריבית השנה לארבע (השוק מתמחר בסבירות של 50%), לא רק לסיים את תוכנית רכישת הנכסים, אלא אפילו להתכונן לשלב הסופי של הקטנת המאזן.
להערכת כלכלני בנק אוף אמריקה (NYSE:BAC), השלב של מכירת נכסים יתחיל כבר באוקטובר השנה, אבל דרך מכירת תקבולי הקופונים על האג"ח הקיימות, כך שהמאזן לא באמת יצטמצם בקצב מהיר בכלל וייקח לכך כמה שנים. התקפלות דומה של הפד בשנת 2013 הביאה גם כן לקפיצה חדה בתשואות, אבל בשלב השני שלה גרמה לבריחת הון ממדינות מתעוררות, נפילה במטבעותיהן - ומשם לגל ירידות מחירים בעולם.
הפעם קיים חשש שמדיניות ההידוק של הפד תצטרך לעשות הרבה יותר נזקים, עד שתצליח לקרר את האינפלציה, מכיוון שחלק גדול ממנה מגיע משיבושים ובעיות בצד ההיצע - מה שעלול לדחוק בפד להמשיך וללחוץ עוד ועוד על בלמי ההידוק, עד שישבור משהו גדול מספיק. כך שלמרות הזינוק החד בתשואות הארוכות, שיפוע עקום התשואות לא ממש עלה משמעותית - והוא עדיין נראה במגמת ירידה, שמאותתת על התקדמות מהירה לסוף המחזור הכלכלי.
ביום רביעי יפורסמו בארה"ב נתוני האינפלציה בארה"ב (CPI), שצפוי כי לראשונה הגיעה לשינוי שנתי של 7.0%. רק לחשוב שבתחילת 2021 היא עוד עמדה על 1.4%. טענה מעניינת היא שאילו היו מחשבים כיום את האינפלציה לפי המתודולוגיה של שנות ה-80, כשלמשל, הכלילו במדד את מחירי הדירות, האינפלציה כיום בארה"ב כבר היתה מעל 15%.
הכותב הוא כלכלן ראשי של הפניקס-אקסלנס. סקירה זו מסופקת כשירות לקוראים בלבד, ואין לראות בה הצעה, המלצה, תחליף לשיקול דעתו המקצועי של הקורא או ייעוץ השקעות או שיווק השקעות, לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות הערך ו/או הנכסים הפיננסיים המוזכרים או של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסיים אחרים כלשהם