לקראת מדד המחירים של אוקטובר: האם העלייה מתונה מהצפי של בנק ישראל?

| אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי הפניקס-אקסלנס |

הטיעון כי האינפלציה "חולפת" די מקובל גם על משקי הבית בארה"ב, רק שההתייחסות שלהם ל"זמנית" ו"חולפת" שונה, כמו גם הנזק שהיא תגרום להם.

סקר של אוניברסיטת מישיגן מסוף השבוע הראה כי צרכנים בארה"ב צופים אינפלציה שנה קדימה של 4.9% והתמתנות בטווח של 5 עד 10 שנים ל-2.9%. הרמה הגבוהה ה"זמנית" תספיק, להערכתם, כדי לחנוק את יכולת הצריכה שלהם אף יותר מהחנק שחוו בשיא הקורונה (המדד ירד לסביבת שפל של עשור).

מי שעוד תופס אחרת את ה"זמניות", הם כנראה גם המהמרים על הבחירות לנשיאות בארה"ב ב-2024, כשלראשונה התחילו להמר בשבוע שעבר על הנשיא לשעבר דונלד טראמפ כבעל הסיכוי הגבוה ביותר לזכות בנשיאות (כנראה מתוך הנחה שהאינפלציה תימשך עד אז). מעניין אגב שלפי אתרי ההימורים, אין כיום למפלגה הרפובליקנית אף מועמד רלוונטי אחר מטראמפ, כאשר רון דסנטיס נמצא בסיכוי לזכות נמוך של 12/1, ואילו סגן הנשיא לשעבר מייק פנס בסיכוי של 14/1. 

על רקע הקריסה הפוליטית במחנה הדמוקרטי בארה"ב, הלחץ לפעולה ממשיך להתגבר. הנשיא ג'ו ביידן הכיר בכך ש"האינפלציה פוגעת במצב הפיננסי של האמריקאים" והתחייב כי "היפוך המגמה הוא בראש סדר העדיפויות". 

לפי מקור אנונימי לבלומברג, בכירים בצוות היועצים של הנשיא רוצים לנקוט אמצעים קיצוניים, ובהם ניצול רזרבות הנפט האסטרטגיות של ארה"ב, הכוללת יותר מ-600 מיליון חביות (להשוואה, ארה"ב מייבאת מאופ"ק 30 מיליון חביות נפט בחודש). המתנגדים למהלך נשענים על תחזיות לעודף נפט בתחילת 2022. 

בינתיים, באירופה מחירי האנרגיה דווקא מתקררים, אבל גזרה אחרת מתחממת במקומם.

| מחירי הגז הטבעי באירופה נמצאים בירידה חדה

אירופה, הנתונה לחסדיה של מוסקבה בנוגע לאספקת גז, נמצאת כיום במתיחות כפולה מולה. גם ניסיון של רוסיה להפעיל לחץ כדי לקבל את אישור הרגולטורים באירופה לצינור הגז Nord Stream 2 לגרמניה, וגם ניסיון של רוסיה לשחרר את המצור האירופי על משטר הרודן לוקשנקו במדינת הלוויין שלה, בלארוס. 

רוסיה, לפי טענת האירופים, שיבשה בכוונה את אספקת הגז לאיחוד - וכעת משחררת אותו, מאפשרת את ירידת מחיר הגז הטבעי, אבל מעבירה את הלחץ לדחיפת מהגרים לאירופה דרך בלארוס לפולין. נזכיר כי את זרם המהגרים מטורקיה האיחוד הצליח לעצור בזמנו באמצעות שוחד של מיליארדי אירו. החשש שכל כישלון בהשגת פיתרון כלכלי או מדיני עלול לגלוש לעימות צבאי. 

| האם שוק העבודה בארה"ב התחיל להתקרר?

לאחר שבעה חודשים רצופים של עלייה במספר המשרות הפנויות בארה"ב, בסוף השבוע פרסמה BLS כי מספרם ירד בספטמבר - חודש שני ברציפות, ובסך הכל ירידה של 660 אלף משרות. אף שמדובר באירוע משמעותי, בהחלט ייתכן כי הוא זמני בשל סיום הזכאות למענקי אבטלה מיוחדים בספטמבר. 

עוד אינדיקציה לעוצמת שוק העבודה האמריקאי קיבלנו מהפד של אטלנטה, שהראה כי עליות השכר עומדות על שינוי שנתי של 3.5%, אך מי שמחליף עבודה - מצליח לרשום עלייה שנתית מהירה הרבה יותר, של 5.4%, פער שמסביר אולי חלק מתופעת ההתפטרות הרחבה שמתקיימת כיום. נציין שגם עם הירידה הבולטת במספר המשרות הפנויות, אלה עדיין עומדות על מספר עצום של 10.4 מיליון. 

| "התפוצצות מבוקרת" בסין 

מאמר ב"וול סטריט ג'ורנל" טוען כי בייג'ין שואפת "להתפוצצות מבוקרת של ענקיות הנדל"ן במדינה, באמצעות מכירת נכסים תוך הגבלת הנזק לרוכשי הבתים ועסקים".

הבנק המרכזי הסיני, PBOC, יעזור למפתחי הנדל"ן ה"טובים" למכור איגרות חוב לבנקים כדי למחזר חובות ביואן בריבית נמוכה מרמת הסיכון האמיתי שלהם. השווקים בסין הגיבו בעליות חדות לאלה ולתשלום קופון ברגע האחרון של ענקית הנדל"ן אוורגרנד (HK:3333). 

ביום שני יפורסם בישראל מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, שצפוי שעלה ב-0.4% ובשינוי שנתי של 2.6%. להערכתנו באקסלנס, העלייה החודשית היתה מעט מתונה יותר, 0.3%. 

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, המשיך לרמוז בשבוע שעבר שישראל תוכל להיות מהמדינות האחרונות בעולם שייאלצו להעלות ריבית: 

"בהשוואה בינלאומית, ניתן לראות שהאינפלציה בישראל מצויה בעשירון התחתון בקרב מדינות OECD. המצב הנוכחי מאפשר לנו מרחב בניהול המדיניות המוניטרית...". 

בינתיים, בארה"ב השוק מתמחר שתיים וחצי העלאות ריבית ב-2022, כשהראשונה ביולי. 

קורונה זה כל כך 2020: התפרצות קורונה חדשה באירופה לא מעניינת יותר מדי את השוק שם, שממשיך לשבור שיאים. 

הכותב הוא כלכלן ראשי של הפניקס-אקסלנס. סקירה זו מסופקת כשירות לקוראים בלבד, ואין לראות בה הצעה, המלצה, תחליף לשיקול דעתו המקצועי של הקורא או ייעוץ השקעות או שיווק השקעות, לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות הערך ו/או הנכסים הפיננסיים המוזכרים או של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסיים אחרים כלשהם