מבזקי חדשות
קבלו 40% הנחה 0
🔎 צפו ב-ProTips המלאים של NVDA להערכה מיידית של סיכונים או הזדמנות קבלו 40% הנחה

חברות המזון הישראליות עומדות בפני מבחן רגולטורי: כיצד יגיב שוק ההון?

מאת לילך גראוסמניות11.11.2021 17:53
il.investing.com/analysis/article-200433267
חברות המזון הישראליות עומדות בפני מבחן רגולטורי: כיצד יגיב שוק ההון?
מאת לילך גראוס   |  11.11.2021 17:53
נשמר. ראו פריטים שמורים.
מאמר זה כבר נשמר ב-פריטים שמורים.
 
 
SAE
+0.04%
הוסף ל/הסר מתיק ההשקעות
הוסף לרשימת המעקב
פתח פוזיציה

הפוזיציה נוספה בהצלחה אל:

נא תנו שם לתיק ההחזקות שלכם
 
STRS
-0.95%
הוסף ל/הסר מתיק ההשקעות
הוסף לרשימת המעקב
פתח פוזיציה

הפוזיציה נוספה בהצלחה אל:

נא תנו שם לתיק ההחזקות שלכם
 

| לילך גראוס, אנליסטית, רוסאריו קפיטל |

ועדת הכלכלה של הכנסת קיימה ביום רביעי דיון סוער בנושא של עליית המחירים במשק ויוקר המחיה בישראל. זאת, על רקע חקירת רשות התחרות שנפתחה אתמול נגד שופרסל (TASE:SAE), שטראוס (TASE:STRS) וחברות נוספות, בחשד לעבירות על חוק התחרות וביצוע הסדר כובל.

כפי שדיווחו החברות, החקירה מתייחסת להעברת מסרים תחרותיים, בין השאר, סביב מחירים, בין ספקים לקמעונאים בשוק המזון, וזאת באמצעות ראיונות, הודעות ותגובות בתקשורת.

| קצת רקע

עבר עשור ממחאת הקוטג' של 2011, אך מחירי המזון בישראל עדיין גבוהים בהשוואה בינלאומית. בהתאם לדוח מבקר המדינה על ריכוזיות בענף המזון (ממאי, 2021) הסיבה למחירים הגבוהים היא "חסמים מבניים המקשים על הורדת מחירים וקידום התחרות בענף והרשויות לא עושות די בנושא".

לפי דוח מבקר המדינה, בשנת 2017 מחירי המזון והמשקאות בישראל היו גבוהים בכ-37% בממוצע בהשוואה למדינות OECD ובכ-51% יחסית למדינות האיחוד האירופי. כאשר הפער הבולט ביותר הוא במחירי חלב, גבינה וביצים בהם המחירים היו גבוהים ב-79% וב-100% בהתאמה בהשוואה למחירים במדינו ה-OECD. פער אשר גדל משנת 2011 ב-28%. במקום השני מבחינת יוקר המזון נמצאת קטגוריית הלחם והדגנים - היקרה בהשוואה למדינות OECD, בכ-54% בשנת 2017. מחירי המשקאות הלא אלכוהוליים והבשר היו יקרים יותר ב-49% וב-43% בהתאמה.

נזכיר כי קיימת ריכוזיות גבוהה של ספקי המזון ובהתאם לנתוני סטורנקסט לספטמבר 2021, נתחם של 10 הספקים המובילים מגיע ל- 53.5% בחודשים ינואר-ספטמבר,2021  ורושם עליה של 0.3 נקודות מול התקופה המקבילה בשנת 2020. כאשר ארבעת הגדולים מחזיקים בנתח שוק של כ-34.5%.

עוד עלה ממסקנות המבקר כי

"ההתמודדות עם יוקר המחיה בענף המזון והצריכה מחייבת את ממשלת ישראל לפעול לצמצום השפעתם של מונופולים וקבוצות ריכוז, לקידום התחרות במשק ולהפחתת החסמים על ייבוא מוצרים. משנת 2000 מינתה הממשלה כמה ועדות ממשלתיות שעסקו בנושא זה, הציעו דרכים להורדת יוקר המחיה והציבו יעדים להשגת המטרה. חוקים שחוקקו נועדו לסייע לרשויות הרלוונטיות לפעול ביעילות לטיפול בנושא".

| החתירה למשק תחרותי

חשוב שנזכור שהקו המנחה את הרגולטורים הוא להפוך את המשק למשק תחרותי שמטרתו להביא לירידת מחירים מתוך אמונה שתחרות היא מרכיב חשוב ומרכזי בכל משטר כלכלי וקפיטליסטי. בהתאם לכך, ובהמשך למחאה של קיץ 2011, אנחנו רואים איך הרגולטורים בעשור האחרון מנסים להילחם ביוקר המחייה כאשר המלחמה הבולטת שבהם היא הרפורמה בשוק הסלולר שהונהגה על ידי שר התקשורת לשעבר משה כחלון. חברות הסלולר שהיו עתירות כוח אדם והרוויחו רווחי עתק הגיעו למצב בו הן נלחמות כדי לשרוד.

אסור לנו "לזלזל" ברגולטור, שכן חשוב לצאת מתוך הנחה שמטרת העל שלו היא המלחמה ביוקר המחיה. בין אם זה באמצעות הגברת יבוא, הפחתת מכסים על מוצרים ופירוק של מונופולים. לעתים אף נדמה כי הרפורמות הן המטרה ולא האמצעי בכל מה שקשור לרגולציה כי היא חלק מפוליטיקה. אין הדבר אמור לשנות למשקיעי ענף המזון - כאשר הרגולציה תזהה גם הזדמנות פוליטית היא תפעל בכל הכוח והרפורמה תהפוך למטרה העיקרית.

| אז מה עושים עכשיו?

אנו ברוסאריו חושבים כי מדובר בענף חזק, גם כשבוחנים את יכולות והנהלות יצרניות המזון וגם כאשר בוחנים באותה מראה את קמעונאיות המזון. הענף הוכיח חסינות לאירועים חיצוניים ואף יותר מזה בכל הקשור לנגיף הקורונה.

עם זאת, אם נסתכל על יצרניות רשתות המזון ונסתמך על ה-Case Study שיש לנו מענף התקשורת, אנו לא נכנסים לנושא הטיפול ביוקר המחייה ואיכותו - שוב כי מדובר ברגולציה, שאותה תמיד קשה לחזות.

חשוב להבין כי הלך הרוח של שנת 2011 שבעטיו נגזרו הגזרות על שוק התקשורת (עד היום הענף לא ממש מצליח לצאת ממנו ולחזור לשיווי משקל כלשהו), עלול לחזור על עצמו. כפי שחברות הסלולר הוצגו כתאבות בצע הטומנות ראשן בחול נוכח המחאות וההזהרות של משרד התקשורת, עלולות יצרניות המזון והרשתות למצוא עצמן במצב דומה. 

אנו מאמינים כי חשוב שרשתות ויצרניות המזון יגבירו את השקיפות שלהן מול הצרכנים ובעיקר יתחילו לחשוב על מה שחברות הסלולר לא רצו לחשוב וזו רגולציה עצמית. הפיכת הטיפול במשבר הנוכחי לטיפול אקטיבי ואקטיביסטי, גם אם כרוך בוויתור מסוים על רווחיות וגם ישפר רק במקצת את שביעות רצון הצרכנים והרגולטורים, עשויה להציל את הענף מליפול, כפי שנפל ענף התקשורת.

הקרבת רווחיות וטיפול נכון במשבר הם קרש הצלה וכנראה גם אמצעי לבידול רשתות/יצרניות מול הצרכן והרגולטור. אנו נעקוב בדריכות אחר מאמצי וצעדי הטיפול במשבר הנוכחי (שעלול להעמיק וזאת למרות שהביקוש למזון נחשב לקשיח יחסית), לפני שנחשב מסלול מחדש בנוגע לשווי הוגן של כל חברה ולמיצוב שלה כאלטרנטיבת השקעה בשוק המזון. כרגע, אנו יושבים על הגדר....

הכותבת היא אנליסטית בחברת ההשקעות רוסאריו קפיטל. סקירה זו אינה מהווה ייעוץ השקעות ואינה מהווה הזמנה לרכוש או הזמנה למכור את ניירות הערך הנזכרים בו. לפיכך, אין להסתמך על המידע הכלול בסקירה ואין בו כדי להחליף שיקול דעת עצמאי וקבלת ייעוץ מקצועי, לרבות מיועץ השקעות אשר ייעוצו מתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

חברות המזון הישראליות עומדות בפני מבחן רגולטורי: כיצד יגיב שוק ההון?
 

מאמרים נוספים

חברות המזון הישראליות עומדות בפני מבחן רגולטורי: כיצד יגיב שוק ההון?

הוספת תגובה

הנחיות לכתיבת תגובות

אנו מעודדים אתכם להגיב ובכך לתקשר עם גולשים נוספים באתר. תוכלו להביע את דעתכם ולשאול שאלות את הכותבים באתר וגם זה את זה. עם זאת, כדי לשמור על רמה וערכי שיחה גבוהים, אנא שימוש לב להנחיות הבאות:

·         השתדלו להעשיר את השיח והדיונים באתר.

·         הישארו בנושא הרלוונטי לדיון. פרסמו אך ורק חומרים רלוונטיים לנושא המדובר.

·         שימרו על כבודכם וכבוד האחר. גם תגובות נגדיות ושליליות יכולות להיות מנוסחות באופן חיובי ובלתי פוגעני.

·         הקפידו על סגנון כתיבה סטנדרטי ועל סימני פיסוק.

·         הערה: אנו נסיר תגובות פרסומיות ו/או הודעות "זבל" (ספאם) ו/או קישורים בתגובות.

·         הימנעו מקללות, נאצות, גידופים והתקפות אישיות המכוונות לכותבים שלנו ו/או למשתמשים אחרים.

·         רק הערות בעברית מותרות.

 

 

מפיצי הודעות "זבל" (ספאם) או עושי שימוש לרעה בתגובות יימחקו מהרישום לאתר ותימנע מהם הרשמה מחדש, בהתאם לשיקול הדעת של Investing.com.

 

כתוב את דעתך כאן
 
האם אתה בטוח שאתה רוצה למחוק את הגרף?
 
שלח
פרסמו גם ב:
 
האם להחליף את התרשים המצורף עם תרשים חדש?
1000
בשל דיווחים שליליים מצד משתמשים אחרים, אינכם רשאים לכתוב תגובות בשלב זה. הסטטוס שלכם יבחן ע“י מנהלי המערכת שלנו.
אנא המתינו דקה בטרם תנסו להגיב שוב.
תודה על התגובה ששלחת. לידיעתך, התגובה תפורסם בכפוף לאישור מנהלי האתר, ולפיכך ייתכן שייקח זמן-מה עד שהתגובה תופיע באתר.
תגובות (1)
גבריאל קלימי
גבריאל קלימי 12.11.2021 14:24
נשמר. ראו פריטים שמורים.
תגובה זו כבר נשמרה בפריטים שמורים
ניתוח חלש מאוד.. אנליסטית שמשווה מוצר אחד בשוק של מוצר אחד עם 3 שחקנים לשוק של ריבוי שחקנים שעבר המון רפורמות.. אי אפשר לדבר על שוק המזון בכללותו כריכוזי אלא על שוק הספקים והיבואנים ואת זה אין בעיה לשנות, מה גם שהנטל הגדול יותר מגיע מהמדינה...
 
האם אתה בטוח שאתה רוצה למחוק את הגרף?
 
שלח
 
האם להחליף את התרשים המצורף עם תרשים חדש?
1000
בשל דיווחים שליליים מצד משתמשים אחרים, אינכם רשאים לכתוב תגובות בשלב זה. הסטטוס שלכם יבחן ע“י מנהלי המערכת שלנו.
אנא המתינו דקה בטרם תנסו להגיב שוב.
הוסף גרף לתגובה
אשרו חסימה

האם אתם בטוחים שברצונכם לחסום את %USER_NAME%?

חסימה תמנע מהמשתמש %USER_NAME% לראות את ההודעות שלכם ב-Investing.com, ולהפך.

המשתמש %USER_NAME% התווסף בהצלחה אל רשימת החסומים

מכיוון שזה עתה בטלתם את חסימת משתמש זה, עליכם להמתין 48 שעות בטרם תוכלו לחדש את החסימה.

דווח/י על תגובה זו

לתחושתי, תגובה זו הנה:

התגובה סומנה

תודה רבה

הדיווח שלך נשלח למנהלי הפורום שלנו לבחינה
הרשמה עם גוגל
או
הרשמה עם כתובת דוא"ל