| אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי של בית ההשקעות אקסלנס |
הנפקת החוב של ממשלת ישראל אתמול לא הסתיימה בחגיגה: גיוס חוב בהיקף של 1.25 מיליארד שקל בטווחים של 3 עד 26 שנים לווה בעליית תשואות חריגה ביחס לעולם. הביקוש להנפקה ל-10 שנים ירד אל פי 2.66 בלבד מההיצע (יחס הכיסוי), הנמוך ביותר מאז פברואר ומהנמוכים בשנים האחרונות. התשואה לפדיון בשנת 2030 קפצה בשיא ב-8 נ"ב.
ברקע לעליית התשואות פורסם שיעור האבטלה בישראל, שירד לפי למ"ס ל-4.8% במחצית הראשונה של ספטמבר, לעומת 5.6% במחצית השנייה של אוגוסט. מצד שני, אפשרי שיש לעליית התשואות הסבר פחות משמח, מכיוון שהיא לא גררה התחזקות של השקל, אלא להפך. השקל נחלש אתמול בחדות מול רוב המטבעות המובילים בעולם ולשם שינוי בחדות גם מול האירו.
יש כמה חשודים בחולשה של האג"ח והמטבע המקומיים. אחד מהם עשוי להיות הירידות החריגות במניות הטכנולוגיה, שמהוות אינדיקציה שלילית לכלכלת ישראל שעשירה בה. השפעה שלילית נוספת היא דרך חשיפת המוסדיים הישראלים למניות הטכנולוגיה בחו"ל - מה שמאלץ אותם לרכוש מט"ח כדי להתאים מחדש את תמהיל המט"ח בתיק (גם כנגד מכירת אג"ח מקומיות).
מי שעוד הפך להיות שחקן משמעותי בשוק המט"ח והאג"ח יחד הם המשקיעים הזרים, בעיקר מאז צירופה של ישראל למדדי האג"ח הבינלאומיים. לפי בלומברג, המחזיקה הגדולה ביותר כיום של רוב סדרות האג"ח הממשלתיות הארוכות בישראל הן קרנות הפנסיה של ממשלת יפן (GPIF), וגם לזרים כואב שצובטים אותם וגם הם לא שמחים לראות את "הסטארט-אפ ניישן" על רקע חולשת ענף הטכנולוגיה, כשלרעה בלטה אתמול מניית פייסבוק (NASDAQ:FB).
אבל אולי הזרים מוטרדים גם מההודעה של משרד ראש הממשלה, שלפיה איראן עומדת מאחורי ניסיון החיסול של אנשי עסקים ישראלים בקפריסין, ואולי מהקפיצה החדה במחיר הנפט (בשל תוכנית להגדלה צנועה בלבד בתפוקה של קרטל אופ"ק+) שתצמצם את העודף בחשבון השוטף שלנו.
אפשרי גם שההסבר בכלל לא קשור אלינו, אלא לחוזקה של ארה"ב ואירופה, למשל, בשל המשבר המחמיר בסין (סביב סדקי נדל"ן, משבר חשמל, הידוק רגולציה בטכנולוגיה וסיכוני מינוף יתר). נתוני בלומברג, למשל, מתארים כי היקף פוזיציות הלונג (החיוביות) בעולם על הדולר עלו לרמות הגבוהות ביותר מאז 2016.
מדד S&P 500 ירד ביום שני בחזרה לרמתו בסוף יוני - ורבעון שלם של מסחר פשוט נעלם. להערכת כלכלני Bofa, זה לא נגמר כאן - והיעד שנתנו למדד עד לסוף השנה נמוך מרמתו ביום שישי, בעת כתיבת הדוח. להערכת Bofa, העניין האמיתי לגבי הרבעון "האבוד" יגיע בעונת הדוחות שלו, שתתחיל בקרוב ושלהערכתם, תהיה קופצנית מאוד, כאשר לא מעט חברות כבר פרסמו אזהרות רווח.
סימן השאלה העיקרי יהיה כיצד עליית מחירי התשומות עברה, כמה ממנה הצליחו לגלגל לצרכן ומה היתה השפעת ההתייקרות על המכירות. מצד שני של המתרס נמצאים כלכלני ג'יי.פי. מורגן (NYSE:JPM), שמאיצים בלקוחותיהם לנצל את הירידות הנדירות של הטווח הקצר ולקנות עוד מניות. לטענתם, לחצי האינפלציה ועליית עקום התשואות יתמכו כעת עוד בענפים כמו אנרגיה, רכב ובנקים.
בינתיים, שוק האג"ח העולמי ממשיך להיקרע בין האפשרות שהפד ייבהל מלחצי האינפלציה הזמניים והמתארכים וימהר להעלות ריבית כבר בשנה הבאה כדי לקרר את הכלכלה, ובין זה שהוא לא באמת יעז להעלות ריבית ולסכן את תהליך היציאה המגמגם ממשבר הקורונה. אני נוטה לאפשרות השנייה - ולכן, כל עליית תשואות, גם חדה, נראית כמו הזדמנות.
הכותב הוא כלכלן ראשי של בית ההשקעות אקסלנס. סקירה זו מסופקת כשירות לקוראים בלבד, ואין לראות בה הצעה, המלצה, תחליף לשיקול דעתו המקצועי של הקורא או ייעוץ השקעות או שיווק השקעות, לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות הערך ו/או הנכסים הפיננסיים המוזכרים או של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסיים אחרים כלשהם