| רינת אשכנזי, מנהלת מחקר מדדים בקסם קרנות ו-ETF |
מחירי הסחורות מאמירים, ובשווקים תוהים עד מתי? האם מדובר בתופעה חולפת שתסתיים כשההיצע יתאים את עצמו לביקוש, או שמא אנחנו נמצאים בפתח של super cycle (מחזור-על) שיימשך עוד זמן רב?
המונח Commodity super cycle מוגדר כביקוש חסר תקדים, שלחברות האנרגיה, המתכות והסחורות החקלאיות יהיה קשה מאוד לספק. במצב כזה מתפתחת התייקרות מתמשכת במחירי סחורות, שחורגת ממה שמאפיין מחזור עסקים רגיל. על פניו, משבר הקורונה יכול היה לשמש דוגמה קלאסית לתופעה מחזורית (ביקושים "כבושים" אל מול היצעים פגועים), אבל ייתכן כי ישנם גם כמה אלמנטים מבניים.
הפעם האחרונה ששוק הסחורות חווה super cycle הייתה ב-2004, כשפריחתה של סין הזניקה את כמעט את כל הסחורות, החל בנפט ונחושת וכלה בשלל של סחורות חקלאיות. "החגיגה" נבלמה על ידי משבר הסאב-פריים ומהפכת פצלי השמן בארה"ב סתמה את הגולל.
קצת יותר מעשור במנהרת הזמן, והמשקיעים מוצאים את עצמם בסיטואציה דומה: שוק הסחורות, הפיזי והפיננסי, שוב נמצא במצב רוח "שורי" חריג.
לראלי בסחורות השלכות רבות. לראשונה מאז משבר הסאב-פריים, בנקים מרכזיים חוששים שוב מאינפלציה. יצואניות הנפט, ובראשן ערב הסעודית ורוסיה, נהנות מחיזוק מעמדן בזירה הבינלאומית: רק לפני כשנה מחירי הנפט שהו ברמות שליליות, וכיום נמצאים סביב 75 דולר לחבית. ברמה כללית יותר, קובעי המדיניות ברחבי העולם רואים בהתייקרות הסחורות מוקש בלתי רצוי למאבקם במשבר האקלים: סחורות יקרות יותר צפויות להפוך את המעבר לאנרגיה חלופית לתהליך יקר יותר.
סין, שמפעליה ואתרי הבנייה שלה נשענים על יבוא חומרי גלם, בלחץ. בייג'ין שהחליטה לעשות שימוש במלאים אסטרטגיים ונלחמת בספקולנטים, רושמת הצלחה חלקית: מחיר הנחושת יורד מעט, אבל מחיר הברזל עדיין נמצאים סביב רמות השיא. מחיר הפלדה מסרב לסגת, אחרי ששילש את עצמו במהלך השנה; מחיר הפחם נסק לשיא של 13 השנים האחרונות, ומחיר הגז הטבעי מפגין חוסן. עבור הצרכנים המשמעות היא דה-ז'ה-וו עם זיכרונות עמומים של אינפלציה גבוהה ועבור עסקים - מדובר בפוטנציאל לפגיעה ברווחיות.
לפני תהליך התיעוש של סין, נרשמו 3 "מחזורי-על", כולם על רקע שינויים סוציו-אקונומיים משמעותיים. התיעוש של ארה"ב הצית את המחזור הראשון בתחילת מאה ה-19, תהליך החימוש העולמי היה אחראי על הגל של שנות ה-30 של המאה הקודמת וכן, שיקום של אירופה ויפן אחרי מלחמת העולם השנייה ייצר את השלישי בשנות ה-50 וה-60.
לפי Peterson Institute of International Economic, משבר הקורונה חולל שינוי טעמים גלובלי. שוק הסחורות בדרך כלל ניזון מכלכלות שנמצאות ב"שלב הביניים" של התפתחות - כלומר, כלכלות שהכנסתן לנפש נעה בין 4,000 ל- 18,000 דולר. מדינות אלה בדרך כלל עוברות את תהליכי העיור והתיעוש הרלוונטיים לסחורות (סין נכנסה לקטגוריה זו בתחילת שנות ה-2000). בשלבים אלה קיימת דרישה מוגברת לשיפור בתשתיות ונרשמת עלייה בביקוש למוצרים בני קיימא, כמו מכוניות ומוצרי אלקטרוניקה.
מדינות עשירות יותר, מנגד, נוטות לצרוך יותר שירותים ממוצרים והביקוש שלהן לסחורות חלש יותר. מגפת הקורונה הפרה את הדינמיקה המוכרת – סגרים וריחוק חברתי גרמו גם לצרכנים של ארה"ב ואירופה, הנחשבות כ"עשירות", להתנהג לפי דפוסים של שווקים מתעוררים. גם שם העדיפו לקנות מוצרים על פני השירותים וגם שם ממשלות הבטיחו להשקיע בתשתיות הפיזיות (אוטוסטרדות, גשרים, רכבות וכדומה). נוסף על כך, 200 ממשלות ברחבי העולם "מינפו" את הקורונה לטיפול במשבר האקלים. הן הבטיחו לבנות עתיד ירוק יותר. אולי אלו הן חדשות רעות לפחם ולנפט, אך חדשות מצוינות לנחושת, אלומיניום, קובלט וליתיום.
מומחים חוששים כי להיצע לא יהיה פשוט להדביק את הפער לביקוש: בחלקו לאור הלחצים הקשורים למהפכה הירוקה (יהיה קשה להגדיל ייצור של נפט, גז ופחם), ובחלקו משום שבמשך שנים יצרניות רבות העדיפו לשלם דיבידנד לבעלי המניות במקום להשקיע בהגדלת כושר הייצור.
בשווקים עדיין לא הגיעו לתמימות דעים האם זהו רק המשך של super-cycle של סין, super-cycle חדש, או בכלל cycle מחזורי רגיל קצר טווח. מה שבטוח, שום דבר מזה לא יחמוק מעיני המשקיעים.
המידע המוצג מסופק ע”י קבוצת קסם מקבוצת אקסלנס השקעות בע”מ (להלן: "אקסלנס") כשירות לקוראים למטרות אינפורמציה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם ואין באמור משום הבטחת תשואה או רווח. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות הערך ו/או הנכסים הפיננסים הקשורים למידע המוצג. אין לראות באמור מידע שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בנושא. לחברות מקבוצת אקסלנס וקסם יש עניין במידע המוצג. המידע האמור מבוסס על הנחות ועשוי להשתנות מעת לעת. במידע עשויים ליפול טעויות וכן לחול שינויי שוק. הנתונים נכונים למועד פרסומם.