השבוע במאקרו: היקף האבטלה בישראל מציב אתגר משמעותי בפני הממשלה הבאה שתקום

| איל רז, ראש ענף כלכלה בבנק לאומי |

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה בתחילת השבוע, כצפוי, שלא לשנות את הריבית ולהותירה ברמה של 0.10%.

במסגרת ההודעה שפירסם בנק ישראל, לא היו תובנות ו/או שינויים בעלי משמעות רבה ביחס להודעה הקודמת. עם זאת, כמה נקודות ראויות לציון. הבנק מדגיש את ההתאוששות המהירה בפעילות הכלכלית שנמשכת על רקע דעיכת מגפת הקורונה, אף כי הוא מציין את החשש הקיים עדיין מהתפתחות מוטציות, שעלולות להביא לעליית התחלואה ולפגיעה בכלכלה. כמו כן, השפעת ההסלמה במצב הביטחוני, בהיותה קצרה, פגעה, לדעת בנק ישראל, באופן מוגבל בלבד בפעילות הכלכלית.

בהודעה נכתב כי נתוני הצמיחה של הרבעון הראשון של השנה, שהצביעו על ירידה בתוצר בקצב שנתי של 6.5%, הושפעו במידה ניכרת מהקדמת יבוא כלי רכב לסוף שנת 2020. על פי אומדני בנק ישראל, בנטרול השפעה זו הייתה הירידה בתוצר מסתכמת ב-3.2% במונחים שנתיים.

למרות הנתונים הללו, הבנק המרכזי לא רמז על שינוי בתחזית הצמיחה לשנת 2021 שהוצגה בחודש שעבר ועומדת על 6.3%.

ארגון OECD פרסם השבוע, במסגרת התחזית החצי שנתית שלו, כי הוא חוזה שיעור צמיחה של 5.0% לכלכלת ישראל בשנת 2021. התחזית של לאומי דומה - ועומדת על 5.2%.

בהודעתו השבוע ציין בנק ישראל, בדומה להודעתו הקודמת, כי

"הוועדה תמשיך לנהל מדיניות מוניטרית מאוד מרחיבה לאורך זמן, תוך שימוש במגוון כלים ככל שיידרש, כולל כלי הריבית. זאת, על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות, בהתאוששות הכלכלית מהמשבר ובהבטחת המשך פעילותם התקינה של השווקים הפיננסיים".

לפיכך, נראה כי אין כל סימן לשינוי קרוב בריבית בנק ישראל.

| האינדיקטורים השוטפים מצביעים על המשך התרחבות הפעילות הכלכלית

האינדיקטורים השוטפים לפעילות מצביעים על המשך התרחבות הפעילות הכלכלית במשק הישראלי, במקביל להמשך ההסרה של הגבלות הקורונה.

נתוני הרכישות בכרטיסי אשראי על ידי אנשים פרטיים פורסמו באחרונה על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). נתונים אלה הינם במחירים קבועים ומנוכים מהשפעות של עונתיות, ולכן ניתן להשוות בעזרתם בין חודשי השנה.

הנתונים מלמדים כי היקף הרכישות עלה בכ-2% בחודש אפריל (לעומת החודש הקודם) בהמשך לעליות של כ-9.8% וכ-5.6% בחודשים מרץ ופברואר, בהתאמה. העלייה הייתה רוחבית בכל קבוצות המוצרים, ובלטה במיוחד בתחומי השירותים (טיסות, תיירות, פנאי ובילוי ועוד) והתעשייה (הלבשה והנעלה, ריהוט ומוצרי חשמל).

היקף הרכישות בכל קבוצת המוצרים גבוה מהרמה שהייתה ערב פרוץ המשבר, בהובלת הקבוצות: מוצרי תעשייה ומוצרים ושירותים אחרים (תקשורת, תחבורה, מחשבים ותוכנה ועוד). במבט לחודש מאי, נתוני בנק ישראל באשר להוצאה בכרטיסי אשראי (אשר אינם מנוכי עונתיות) מצביעים על המשך רכישות בהיקף דומה.

העלייה בפעילות, שנתמכת בשיפור משמעותי באמון הצרכנים, שבמחצית הראשונה של חודש מאי נותר ברמה גבוהה מזו שהייתה ערב המשבר, משתקפת גם בנתוני מדדי הפדיון של רשתות השיווק. בחודש אפריל נרשמה עלייה של כ-1.8% (לעומת החודש הקודם, נתונים מנוכי עונתיות, במחירים קבועים) במדד זה לאחר עלייה מצטברת של למעלה מ-10% בחודשים פברואר-מרץ, כאשר רמת הפעילות הנוכחית גבוהה בכ-9.6% בהשוואה לרמה שהייתה לפני המשבר (פברואר 2020).

העלייה בפעילות בחודשים האחרונים באה במקביל ליציאה מהסגר השלישי המהודק שחל ברובו במהלך חודש ינואר השנה. לאורך המשבר, פעילות רשתות השיווק (המוגדרת כרשת של לפחות 3 חנויות שמוכרות מוצרים מכל ענפי המסחר) הושפעה במידה רבה מהגבלות הקורונה, שירדה בחדות עם החמרת ההגבלות, בפרט בתקופות של סגר כללי (שכלל גם את סגירת המסחר), ועלתה חזרה עם היציאה מהסגר. מנגד, פעילות רשתות המזון דווקא עלתה בתקופות הסגר, בשל הצורך בהצטיידות לקראת שהייה ממושכת בבתים, והתמתנה עם ההקלה בהגבלות. לאור האמור, בחודשים האחרונים, נרשמה ירידה בפעילות רשתות המזון, אם כי, היא עדיין גבוהה בכ-6% בהשוואה לרמה ערב המשבר.

המדד המשולב לבחינת מצב המשק עלה בחודש אפריל ב-0.25% (לעומת החודש הקודם) לאחר עלייה של 0.4% בכל אחד מהחודשים, מרץ ופברואר. בכך, הצביע המדד המשולב על המשך התרחבות הפעילות, על רקע גידול במרבית רכיביו - ובהם גם יצוא השירותים, שמהווה הן מנוע צמיחה חשוב למשק הישראלי והן גורם משמעותי שתומך בחוסנם של חשבונות החוץ של המשק, מאחר שלו התרומה העיקרית לעודף המתמשך בחשבון השוטף של מאזן התשלומים.

אמנם יצוא השירותים ירד מעט בחודש מרץ, אך השלים גידול מהיר של כ-9.5% ברביע הראשון של השנה לעומת הרביע הרביעי של 2020, שבו נרשמה צמיחה של כ-8.2%. זאת, בעיקר על רקע צמיחה מהירה ביצוא השירותים של ענפי ההייטק - רכיב פעילות שצפוי להמשיך ולצמוח גם בחודשים הבאים.

לסיכום, בתרחיש מרכזי, הגידול בפעילות צפוי להימשך על רקע נתוני התחלואה החיוביים, שמצביעים על דעיכתה של המגיפה, לאור שיעור המחוסנים הגבוה בישראל (כ-55% מתחסנים במנה שנייה, שהם כ-5.13 מיליון איש).

| במחצית הראשונה של מאי שיעור האבטלה ה"רחב" ירד ל-9.6%

הלמ"ס פרסמה את ממצאי סקר כוח האדם למחצית הראשונה של חודש מאי. הנתונים מלמדים כי שיעור האבטלה ה"רחב", שכולל בין היתר את הבלתי מועסקים, העובדים שבחל"ת ועובדים שהפסיקו לעבוד עקב פיטורים או סגירת מקום העבודה מתחילת המשבר (מרץ 2020), ירד לרמה של 9.6%, לעומת 10.6% במחצית השנייה של אפריל.

מדובר בשיעור הנמוך ביותר מאז פרוץ המשבר, בדומה לזה שנרשם במחצית הראשונה של מרץ 2020 (לפני הסגר הראשון) - התפתחות שמצביעה על התאוששות הפעילות הכלכלית במשק.

היקף האבטלה (בהגדרה הרחבה) עומד על כ-400 אלף מובטלים, מתוכם כ-200 אלף בלתי מועסקים (לעומת כ-150 אלף לפני המשבר), כ-70 אלף עובדים בחל"ת (נעדרו זמנית כל השבוע בגלל סיבות הקשורות בקורונה) וכ-130 אלף עובדים שהפסיקו לעבוד עקב המשבר.

היקף העובדים שבחל"ת מצוי במגמת ירידה מתמשכת מאז היציאה מהסגר השלישי המהודק, והוא עתה הנמוך ביותר מאז פרוץ המשבר. בהקשר זה, נציין כי שיעור האבטלה הקובע לגבי המשך תשלום דמי אבטלה לעובדים בחל"ת ירד ל-6.7%, והוא כעת מתחת לסף הקובע לביטול תשלום דמי האבטלה לעובדים שבחל"ת (7.5%). המשמעות היא שמועד הפסקת תשלום דמי האבטלה לעובדים שבחל"ת מתקרב - התפתחות שצפויה להאיץ את חזרתם לשוק העבודה.

ואולם, ישנו היקף משמעותי של עובדים שהפסיקו לעבוד בגלל המשבר, ולכן אינם חלק מכוח העבודה, אשר לא מצוי במגמת ירידה, על אף פתיחת המשק. חזרתם של עובדים אלה לשוק העבודה צפויה להיות איטית, שכן לא מדובר בעובדים שיש להם מקום עבודה לחזור אליו (כמו עובדים שהוצאו לחל"ת). כלומר, זהו "הגרעין הקשה" של המובטלים, שצפוי להתווסף בהמשך הדרך להיקף הבלתי מועסקים (שמשקף את האבטלה הממושכת יותר), ולכן צפוי להביא להגדלת שיעור האבטלה "הרגיל", שלא צפוי לחזור בקרוב לרמתו מלפני המשבר (פחות מ-4%). התפתחות זו מציבה אתגר משמעותי לקובעי המדיניות הכלכלית בממשלה החדשה, לכשתקום.

בקובץ PDF: מסמך הסקירה השבועית של בנק לאומי

הכותב הוא ראש ענף כלכלה בבנק לאומי. הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות בסקירה מסופקים כשירות לקוראים, ואינם משקפים בהכרח את עמדתו הרשמית של הבנק. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או הזמנה לקבלת הצעות, או ייעוץ לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויים. לבנק ו/או לחברות בנות ו/או לחברות הקשורות אליו ו/או לבעלי שליטה ו/או לבעלי עניין במי מהם עשוי להיות מעת לעת עניין במידע המוצג בסקירה, לרבות בנכסים פיננסיים המוצגים בה