| יובל רואש, מנכ"ל חברת Bits Of Gold |
מה אם היו אומרים לכם שניתן היה לפרק את תפקודי המערכת הפיננסית לחתיכות, כמו אבני לגו, ואת כל ההלוואות, הנגזרים, החסכונות, ניתן היה לעשות בתור קוד תוכנה, שפועל עצמאית על הרשת? מבחינת מיליארדר ההייטק מארק קיובן, המוכר בין השאר ככוכב תוכנית הטלוויזיה "הכרישים" והבעלים של קבוצת ה-NBA דאלאס מאבריקס, זוהי כבר המציאות. "ביטקוין תקוע", אמר קיובן בתחילת מרץ לאתר Decrypt, "אבל DeFi עשוי לעשות לעולם הפיננסי את מה שעשתה אובר למוניות".
DeFi, קיצור של צמד המילים Decentralized Finance, מתיימר להיות השלב הבא של ההתפתחות של מטבעות דיגיטליים. אם עד עכשיו הצליחו בעולם ליצור כסף מבוזר - כזה שאינו נשלט על ידי ממשלות, הניסיון ב-DeFi הוא ליצור כלכלה ושירותים פיננסיים מבוזרים.
קחו למשל את פלטפורמת MakerDAO, או מייקר, שכבר כיום מחזיקה בכ-6 מיליארד דולר בנכסי לקוחות, וב-2.5% מכמות המטבעות של את'ריום שנמצאים במחזור. מייקר עושה דבר שנשמע פשוט: היא מלווה כסף. אבל איך אפשר להלוות, כשלא מכירים את המלווה? כמו בבנק, באמצעות ערבויות. באותו אופן שבו אם תפסיקו לשלם את החזרי המשכנתא, הבנק ימכור את הדירה שלכם - כך עובדת גם מייקר. היא מבקשת מהלקוחות לנעול את מטבעות האת'ר שלהם, ומשחררת אותם רק לאחר החזרת ההלוואה.
ערך האת'ר ירד מתחת למה שנקבע מראש? הפלטפורמה תשחרר מייד את הערבות, תנכה ממנה את ההלוואה ותסגור את החוזה, כאשר כל זה יתרחש ללא חתימה פיזית על מסמכים, הגעה לבנק או טלפון לדודה שתבוא לחתום ערבות בנקאית בשלושה עותקים.
בורסה מבוזרת על אמת
אחת ההבטחות הגדולות של תחום ה-DeFi היא הבורסות המבוזרות. כיום בורסות לניירות ערך גובות הון בעמלות, ואילו בורסות קריפטו, לחילופין, סובלות ממוניטין גרוע במיוחד של שמירה על כספי לקוחות, כאשר כ-670 מיליון דולר נגנבו מלקוחותיהן רק בשנת 2020, על פי נתוני דוח של חברת המחקר Cyphertrace.
תארו לעצמכם שבמקום להעביר את הכסף לבורסה, שתרכוש עבורכם ניירות ערך או מטבעות ותאחסן אותם אצלה למשמורת (בטוחה פחות או יותר), תוכלו לבצע מסחר בעזרת תוכנה שתנהל את שני הצדדים לעסקה. אתם מחזיקים את המטבעות ביד, בוחנים את הסחורה בצד השני, ורק כאשר אתם מאשרים, העסקה מתבצעת - והמטבעות, או המניות, עוברים ישר אליכם, בלי מתווכים.
פלטפורמה כזו, למשל, היא Uniswap, שעד היום כבר נעלה בחוזים כ-4 מיליארד דולר בנכסי לקוחות והיא מאפשרת להם להחליף מטבעות לקוח מול לקוח, בלי לתת לבורסה עצמה או לכל גורם אנושי להחזיק אצלם את הכספים – כלומר, בלי מתווך באמצע. רק קוד תוכנה פתוח, שמתווך בין אנשים.
אם יש אפשרות להלוות, להשאיל וליצור מסחר - מי בכלל צריך בורסות מסורתיות? למה שאנשים יצטרכו לשים את כספם במקום שהוא לא בשליטתם עד להחלטה על עסקה? למה שאנשים ישלמו הון לבורסות בשיקגו או בוול סטריט כדי להירשם למסחר, או לעשות שימוש בכל מה שמערכות פיננסיות מציעות?
למה שלא יקומו בנקים קטנים מבוססי תוכנה, המציעים הלוואות וחסכונות, הכל ללא מגע יד אדם? למה שלא נקבל את התחרות בשירותים בנקאיים, הפעם ברמה גלובלית, תוך שהכסף יושב בשליטתנו המלאה?
| לא כל הנוצץ DeFi
הפלטפורמות החדשות מראות את הפוטנציאל, אבל אנחנו עדיין לא במקום שבו ניתן יהיה לקחת משכנתא מהבלוקצ'יין. ראשית, חברות ה-DeFi יצטרכו לפתור את הבעיה מספר אחת של התחום: הוא מסובך. הוא כל כך מסובך, שאותה Cyphertrace מצאה שבשנת 2020 אחת מכל שתי הונאות קריפטו היתה מבוססת על DeFi, וכי 129 מיליון דולר נגנבו כך.
התחום כל כך חדש, שהוא עדיין מאפשר לגנבים לפעול. ככל שיעבור הזמן והמוצרים בתחום ישתפרו, הסכנה צפויה לפחות - וכך גם הגניבות.
אבל זו לא הבעיה היחידה. כאשר המסחר מתבצע מול תוכנה, בדיקת מקור הכספים בצד השני לא קיימת, ויוצרת בעיה רגולטורית לא פשוטה וכמעט לא מוכרת. על פניו, את המטבעות שצד אחד קונה, הוא עלול לקנות ממישהו שמקור המטבעות שהוא מוכר אינו כשר. הקונה לא יודע זאת, הפלטפורמה לא בודקת את זה, וכך נוצר סיכון להלבנת בון. העניין פתיר רגולטורית, אבל יצריך פעולה אמיתית מצד הבורסות המבוזרות.
כדי לאפשר ל-DeFi לפרוץ, יצטרכו לפתור את כל הבעיות האלה. ואולם קיובן, באותו ראיון באתר Decrypt, דווקא רואה את פריצת הדרך. מבחינת קיובן, העולם יהפוך לבטוח יותר, עם הרבה פחות סיכוני הלבנת הון. לדבריו,
"כיום כל פירמות ראיית החשבון - אלה שמוודאות את העברות הכספים ומבקרות אותן – מבצעות זאת כשירות. את'ריום ישבש אותן לחלוטין. במקום כל אלה, נוכל להעסיק 30-50 איש שיוודאו את כשרות ההעברות לא בחברה אחת, אלא בכל העולם - ישירות על יומן העסקאות הפתוח של העולם. לא יהיו יותר הונאות, לא תהיה עוד אנרון. זה חזון מדהים".
- הכותב הוא מנכ"ל ביטס אוף גולד, החברה הגדולה בישראל למסחר במטבעות דיגיטליים