שוק ההון הישראלי מפגין אדישות לתוצאות הבחירות לכנסת | סקירה יומית

אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי של בית ההשקעות אקסלנס

הבחירות בישראל אתמול סבבו יותר מבעבר סביב הנושא הכלכלי, עם הצעות גדולות לשינויים. ועדיין, גם אם לבסוף תוקם ממשלת ימין או ממשלת מרכז-שמאל, השוק לא צפוי להגיב בצורה משמעותית. באופן כללי, משקיעים לא נותנים הרבה אשראי לפוליטיקאים, אלא מגיבים נקודתית לכל תוכנית או רפורמה לגופה - כך שסביר להניח שהשוק המקומי ימשיך להתנהל בהתאם למגמה העולמית.

טרנד הרוטציה בשוק המניות מראה סדקים: מאז סוף השנה שעברה בלטה בשוקי המניות תופעת הרוטציה, כשמניות "הערך" היכו את מניות "הצמיחה". את העליות במניות הערך הוביל סקטור האנרגיה, בעקבות מחיר הנפט. הרוטציה הובילה להשפעות רבות, וביניהן לזינוק בציפיות האינפלציה, זינוק בשיפוע עקום התשואות, ואגב כך לסידור מחדש של טבלת דירוגי מנהלי ההשקעות. 

סקפטיים חוששים כי הריצה למניות הערך נשענה גם על טרנד ה"ריצה אחרי מניות שפיגרו". בשבועיים האחרונים הטרנד הזה מתחיל לצלוע, כשמחיר הנפט ירד ב-13%, הירידה החדה ביותר שלו מאז אפריל 2020. בעקבותיו מניות הערך התחילו לרדת, בזמן שמניות הצמיחה הראו יציבות. האם טרנד הרוטציה התחיל להיסדק, או שהוא רק לוקח אוויר?

הירידה במחיר הנפט נתמכת על ידי "קוקטייל" של הסברים, ובהם כישלון מבצע חיסוני הקורונה באירופה; עליית מלאי הנפט בסין לרמות שיא, לאחר שהסינים ניצלו את החודשים האחרונים לצבירת מלאי אסטרטגי; גם בארה"ב המלאי הגולמי ממשיך להתנפח, כשעלה בשבוע שעבר בכמעט 3 מיליון חביות. 

גורם מסביר נוסף הוא הדולר, שעבר להתחזקות בולטת בחודש מרץ (מול דולר אינדקס), והשלים מבחינתו את הרבעון הטוב זה שנה - מה שמוזיל את הנפט במונחי דולר. גם הטרנד הספקולנטי נרגע, כשמשקיעים מורידים את משקל הסחורה בתיקים שלהם. למעשה, ירידת מחיר הנפט היתה כנראה יכולה להיות משמעותית יותר, אלמלא התקפות על מתקני הייצור בסעודיה ושיבושים במעבר בתעלת סואץ (ספינה נתקעה וחסמה אותה). אבל העניין עם נפט תמיד היה מורכב יותר כשמעורב בו קרטל +OPEC, שעשוי בשבוע הבא בהחלטת התפוקה שלו לחודש מאי לעשות יותר כדי לבלום את הירידה.

| עד כמה המחסור בשבבים יתבטא במדד המחירים לצרכן? 

המחסור העולמי בשבבים גרם לתופעה מעניינת של מחסור ללא עליית מחירים בולטת שלהם. לפי הלשכה לסטטיסטיקה בארה"ב, מחירי השבבים התייקרו בשיעור של כ-4% בלבד, אבל הבעיה שקשה להשיג אותם. לפיכך, למשל, סמסונג החליטה לוותר השנה על השקת מכשיר הנוט, במקום פשוט למכור אותו במחיר גבוה שיאזן את השוק. 

בתעשיית הרכב, למשל, משקל מחיר השבבים עומד על כ-5% מעלות ייצור הרכב, כך שהבחירה של חברות לא להעלות את מחירי המוצרים, אלא להעדיף מחסור, עלולה בשלב מסוים לגרום באופן פרדוקסלי להתייקרות משמעותית יותר של מוצריהן בשוק המשני. ההערכות הן שהשפעת המחסור תתעצם בהמשך השנה ותגיע לשיאה ברבעון השלישי, מכיוון שחברות מחזיקות מלאים לחצי שנה ומסוגלות לספוג שיעור מסוים מההתייקרות - ספיגה שהפוטנציאל שלה דועך והולך. 

התפרצות של אינפלציית מחסור זוכה להתייחסות רבה בהקשר של הריבית. ג'רום פאוול, יו"ר הפדרל ריזרב, המשיך לטעון אתמול שמדובר באינפלציה זמנית, אבל לא הרבה מדברים על הסכנה הגדולה של אינפלציה - ירידה בביטחון הצרכנים, עד כדי בלימת הצריכה. כלומר, כיצד יגיבו הצרכנים לתופעה שתגיע, של עליות מחירים במוצרי צריכה רבים? אם נביא בחשבון שהצריכה מהווה כ-70% מהתמ"ג בארה"ב, בלימה שלה עלולה מהר מאוד לסבך את 2021.

| יפן אחראית לזינוק בתשואות האג"ח האמריקאיות?

"85% מעליית התשואות מתחילת השנה קרתה בזמן המסחר ביפן" - כלכלני מורגן סטנלי מסבים את תשומת לבנו לכך שמתחילת השנה, 85% מהירידה המצטברת במחירי החוזים העתידיים על האג"ח האמריקאיות התרחשו במושב הלילה - כלומר, בשעות המסחר ביפן. במלים אחרות, יפן אחראית כמעט לבדה לזינוק בתשואות השנה. 

לטענתם, "יש סיבה טובה להאמין שהמכירה מיפן לא תחזיק מעמד אל תוך אפריל". ליפנים היו שתי סיבות עיקריות להיפטר מאג"ח אמריקאיות: הראשונה היא התשואות שם, שנפלו לרמות קרובות יותר לזו של האג"ח היפניות; והשנייה - ביצועיו הטובים של מדד המניות ניקיי 225, שהתעורר מתרדמת של כמה עשורים. המהלך של הסטה לעבר מניות ולעבר אג"ח יפניות כנראה יושלם, להערכתם, עד לסוף שנת הכספים ביפן, שמסתיימת ב-31 במרץ.

היום יפרסם בנק ישראל את המדד המשולב שלו לחודש פברואר, שישפוך יותר אור על השפעת הסגר השלישי על הכלכלה המקומית.

• סקירה זו מסופקת כשירות לקוראים בלבד, ואין לראות בה הצעה, המלצה, תחליף לשיקול דעתו המקצועי של הקורא או ייעוץ השקעות או שיווק השקעות, לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות הערך ו/או הנכסים הפיננסיים המוזכרים או של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסיים אחרים כלשהם