| ארז רביב, חדשות דבר |
חדשות "דבר" "כשיש שגשוג בהייטק, מדברים על המדינה כגורם שרק יכול להפריע ולא צריך להתערב, אבל כשיש משבר, חוזרים למדינה בתחנונים שתציל את הענף והשיח מתחיל להשתנות", ד"ר ארז מגור, מרצה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון וחוקר של ההיסטוריה והפוליטיקה של תעשיית היי-טק בישראל, "זה קרה במשבר הכלכלי של 2008, וגם במשבר הדוט.קום ב-2001. וזה קורה גם עכשיו".
תוכניות רשות החדשנות כוללות הגדלה של התקציב במיליארד שקלים בשנת 2024, שנה בה כמעט בכל המשרדים יחולו דווקא קיצוצים כואבים. התוספת מגיעה על רקע משבר עמוק בתעשיית ההיי-טק, שהתרגלה להישען על משקיעים זרים.
לפי ד"ר מגור, רצוי להגדיל באופן קבוע את המימון הציבורי למחקר ופיתוח, שנמצא בשפל כבר שנים רבות, ובעיקר לקבוע תנאים ברורים יותר לשימוש בכסף ציבורי, כך שהרווחים העתידיים יגיעו לכלל החברה הישראלית, ולא רק לאקזיטים ולהנפקות של מיעוט קטן של ישראלים מצליחים.
דו"ח של מכון SPNI שפורסם לאחרונה, חושף את עומק המשבר בהיי-טק הישראלי. ברבעון האחרון של שנת 2023 גייסו סטארט-אפים ישראלים רק 1.3 מיליארד דולר - הנתון הרבעוני הנמוך מאז 2017. בין 2022 ל-2023, הירידה בהשקעות בישראל (בשיעור של 58%) הייתה כמעט כפולה מזו שנרשמה בארה"ב (30%) וגבוהה משמעותית גם מאירופה (44%). בשנת 2023 ירדו מספר סבבי ההשקעה המוקדמים (Pre-Seed ו-(Seed) ב-45% בהשוואה ל-2022.