מבחינת בנק ישראל שוק העבודה עדיין הדוק ותומך בהמשך העלאות הריבית

| מאת יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון |

| סימנים ראשוניים לחולשה בשוק העבודה

שיעור האבטלה בספטמבר עלה ל-3.7% מ-3.5% באוגוסט (בניכוי עונתיות) ושיעור התעסוקה מכוח העבודה ירד ל-61.1% מ-61.5% כאשר מספר המועסקים ירד ב-28 אלף איש (בניכוי עונתיות). הנתונים המקוריים לגבי ירידה בשיעור האבטלה ל-3.9% בספטמבר מ-4.1% מטעים כאשר קיימת חשיבות בניכוי עונתיות בפרט במעבר מחודשי הקיץ לסתיו. מדובר באינדיקטור ראשוני לגבי חולשה בשוק העבודה (אשר עדיין קרוב לתעסוקה מלאה), זאת על רקע התמתנות מסוימת בפעילות.

יחד עם זאת, נתון אחר שפורסם בשבוע האחרון מצביע על כך ששוק העבודה עדיין מאד הדוק. מספר המשרות הפנויות עלה מעט ל- 152.3 אלף משרות בספטמבר מ-151.7 אלף באוגוסט (בניכוי עונתיות). מדובר בהיקף משרות גבוה ב-50% יחסית לערב הקורונה. מסתמנת יציבות בביקוש לעובדים במרבית הענפים למעט ענף הבינוי בו קיים מחסור חריף בעובדים, על רקע הגידול במספר התחלות הבנייה.

בסיכומו של דבר, אין עדיין תמונה ברורה אשר מצביעה על רפיון של ממש בשוק העבודה. מבחינתו של בנק ישראל, שוק העבודה עדיין הדוק, מה שתומך בהמשך העלאת ריבית.

| חולשה בייצוא

הייצוא התעשייתי ירד ב-10% ברבעון ג' בחישוב שנתי (נתוני מגמה) לאחר גידול של 17.3% ברבעון ב'. ברבעון ג' מסתמנת ירידה במרבית ענפי היייצוא (בפרט בענפים המסורתיים), למעט רכיבים אלקטרוניים (גידול של 16%) ויייצוא כלי תחבורה (גידול של 28%, כנראה ייצוא ביטחוני), זאת על רקע ירידה בביקוש העולמי, מגמה אשר צפויה להימשך בפרט באירופה.

נתוני מאקרו חשובים שיתפרסמו בישראל: שני: הייצור התעשייתי והפדיון בענפי המשק (אוג'), המכירות ברשתות השיווק (ספט'). חמישי: השכר הממוצע במשק וייצוא שירותים (אוגוסט)

| ארה"ב: צמיחה מוטת ייצוא (נטו)

הצמיחה ברבעון ג' הגיעה ל-2.6%, מעט מעל הצפי. חשבון סחר חוץ (ייצוא פחות יבוא) תרם 2.8% לצמיחה, זאת על רקע ירידה של 6.9% ביבוא (לאחר גידול חד בשנה האחרונה כאשר פירמות שאפו להגדיל את המלאים), וגידול של 14.4% בייצוא (גם ייצוא גז לאירופה, ייצוא מזון, וייצוא ביטחוני).

הצריכה הפרטית עלתה ב-1.4% וההשקעות בנכסים קבועים ירדו ב-4.9% (מזה ההשקעות בבנייה למגורים ירדו ב-26.4% לאחר ירידה של 17.8% ברבעון ב'). ההשקעות האחרות בסקטור העסקי עלו ב-3.7%. הצריכה המקומית עלתה ב-0.5% בלבד. השינוי במחירי התוצר התמתן ועלה ב-4.1% ברבעון ג' לאחר עלייה של 9% ברבעון ב', זאת עקב הירידה החדה במחירי האנרגיה, מה שתמך בצריכה הפרטית של משקי בית.

השלכות: למרות ההתמתנות בצריכה המקומית, אין כאן סימנים לכניסה למיתון. עבור הפד, כל עוד שוק העבודה נותר מאד הדוק, וההתרחבות בפעילות נמשכת מדובר באור ירוק להמשיך להעלות את הריבית, כל עוד סביבת האינפלציה כה רחוקה מהיעד. ריבית הפד צפויה להגיע ל-5% ברבעון א' 2023.

| אירופה: המשך התכווצות בפעילות

מדדי מנהלי הרכש באוקטובר מצביעים על המשך ירידה בפעילות הכלכלית באירופה, גם בתעשייה וגם בענפי השירותים. המדד המשולב (תעשייה ושירותים) ירד ל-47.1 נקודות באוקטובר מ-48.1 בספטמבר. זה החודש הרביעי ברציפות שהמדד נמצא מתחת לרף ה-50 נקודות אשר מבחין בין התרחבות והתכווצות. יחד עם זאת, עדיין רכיב התעסוקה מצביע על גידול במספר המועסקים, גם בתעשייה וגם בענפי השירותים.

לפי רכיבי המחירים, לחצי המחירים נותרו גבוהים, אם כי פחות מלפני מספר חודשים. למרות נתוני צמיחה חיוביים ברבעון ג' בגרמניה (0.3%) ובצרפת (0.2%), מדדי מנהלי הרכש משקפים יותר את הפעילות ברבעון ד' ובתחילת 2023 (חולשה ברכיבי ההזמנות).

ה-ECB מודע לחולשה בפעילות הכלכלית. Lagarde אמרה שהמדיניות המוניטרית בעתיד תיקח בחשבון את האפשרות לכניסה למיתון וההשפעה הדיס-אינפלציונית.

השלכות: למרות שה-ECB העלה את הריבית ב-0.75% ביום חמישי, והשוק מתמחר המשך עלייה לכמעט 3%, נדמה שה-ECB יתקשה להמשיך במדיניות מוניטרית כה מרסנת על רקע הכניסה למיתון. לכן, האירו צפוי להמשיך להיחלש מול הדולר (על רקע המשך הידוק מוניטארי חריף על ידי הפד לכיוון 5%).

| זום אין: צפויה התמתנות בפעילות ב-2023

תחזית מאקרו ל-2023

רקע גלובלי: העולם צועד לקראת התמתנות בפעילות על רקע השפעת ההידוק המוניטרי ומשבר האנרגיה (באירופה בעיקר), אך לא באותה עוצמה בכל מדינה. למעשה אירופה מתקרבת למיתון (לפי מדדי מנהלי הרכש אשר מצביעים על התכווצות כבר ארבעה חודשים) כאשר המצב צפוי להחריף בחודשי החורף בשל המחסור במקורות אנרגיה (למרות עודפי הגז כעת). המשק האמריקאי מתמתן אך עדיין נמצא ברמת פעילות גבוהה ובתעסוקה מלאה. מדד מנהלי הרכש בענפי השירותים (ISM) מצביע על התרחבות, גידול בהזמנות ובמספר המועסקים.

לעומת זאת, הפעילות בתעשייה בהחלט מתמתנת והפעילות בענף הנדל"ן יורדת. ארה"ב לא צפויה להיכנס למיתון לפני המחצית השנייה של 2023. הסביבה הכלכלית בסין תמשיך להיות ממותנת עקב צמצום משמעותי בפעילות בסקטור הנדל"ן וכנראה גם המשך מדיניות של zero-Covid: מידי פעם יוטלו מגבלות הקורונה באזורים מסוימים. המצב הכלכלי ביפן צפוי להיות יותר טוב על רקע הריבית הנמוכה והין החלש.

הצמיחה בישראל: אנחנו חוזים צמיחה של 2.8% ב-2023. בניגוד לארה"ב, ישראל נמצאת בתנופת בנייה חיובית, כולל הבנייה למגורים והשקעות בתשתית. מספר הדירות בכל שלבי הבנייה הפעילה עומד על רמת שיא של 164 אלף יחידות. הצריכה הפרטית צפויה לעלות ב-3.0%, זאת על רקע גידול מהיר באוכלוסייה (כולל מהגרים מרוסיה ואוקראינה ) וגידול מתון בשכר הריאלי (עקב התמתנות באינפלציה). הייצוא צפוי לגדול ב- 2.5%, בפרט היייצוא הביטחוני אך צפוי גם המשך התרחבות בייצוא ההיי טק, אם כי בקצב מתון חסית לשנים קודמות.

עם זאת, לקראת המחצית השנייה של 2023 צפויה התמתנות בפעילות הכלכלית בהשפעת ההרעה בסביבה הכלכלית בעולם (ובארה"ב בפרט).

תעסוקה: שעור האבטלה נמצא על 3.7% באוקטובר (מנוכה עונתיות). אנו צופים עלייה מתונה לכיוון 4.2% עד סוף 2023 (4.0% בממוצע של 2023), על רקע צמיחה נמוכה יחסית, המשך גידול בכוח העבודה (בקצב של 2%) וגידול בפריון סביב 2%-2.5%.

שכר: התמתנות בפעילות הכלכלית ועלייה מתונה באבטלה יתמכו בהתמתנות בקצב עליית השכר (אשר כבר מורגשת בענפי ההיי טק). מנגד, צפויים להיחתם הסכמי שכר בסקטור הציבורי אשר ישפיעו בעיקר על השכר בשנים הבאות. סביר להניח עדכון הדרגתי ברמת שכר המינימום. השכר הממוצע צפוי לעלות ב-5%-4.5% בממוצע ב-2023, גידול ריאלי מתון לאחר שחיקה ב-2022.

תקציב המדינה: לאחר עודף תקציבי ב-2022, כנראה שישראל תעבור ב-2023 לגירעון קטן של 1.5%-1% תוצר ב-2023, זאת בעיקר על רקע התמתנות בהכנסות ממיסים ומתן תוספות שכר (לפחות בסקטור החינוך). יחס חוב/תוצר צפוי לרדת מ-65% ל- 63.5%.

מאזן התשלומים: בשנים 2022-2023 צפויה ירידה מתונה בעודף בחשבון השוטף על רקע עלייה במחירי הסחורות (יחסית ל- 2021), פתיחת התיירות (מאזן נטו שלילי), והתמתנות בייצוא שירותי הי טק. לאחר עודף של 4.7% תוצר ב-2021, צפוי עודף של 3.9% ב-2022 ו-3.3% ב-2023. עדיין גורמי המאקרו יתמכו בשקל חזק.

שע"ח: למרות הגורמים הבסיסיים החיוביים, השקל ימשיך להגיב לתנודתיות בשווקים. אנו צופים ייסוף מתון במחצית השנייה של 2023 בציפייה שהפד יאותת על סיום הריסון המוניטרי.

מדיניות מוניטרית: בנק ישראל צפוי להעלות את הריבית בעוד אחוז ל- 3.75%: ב-0.5% בנובמבר 22 ואחר כך עוד שתי העלאות ריבית של 0.25%. עצירת הריסון המוניטרי צפויה בסוף רבעון א' על רקע סימני התמתנות בפעילות וירידה בציפיות האינפלציה. אין לפסול ריבית של 4% בסביבת אינפלציה וריאלית חזקה יותר.

אינפלציה: צפויה התמתנות משמעותית בסביבת האינפלציה, בפרט במחצית השנייה של 2023, זאת על רקע הציפייה להתמתנות במחירי הדיור (כולל מחירי השכירות) עקב גידול בהיצע וירידה בכוח הקנייה של הציבור. ההקלה בשיבושים בהספקה בעולם צפויה להימשך, מחירי הנפט ומחירי הסחורות התעשייתיות יישארו יציבים (על רקע ההתמתנות בביקוש העולמי בכלל ומסין בפרט), אך מחירי הסחורות החקלאיות ימשיכו לזחול כלפי מעלה.

מחירי השכירות צפויים להתמתן על רקע גידול בהיצע ועלייה באבטלה. מנגד, צפויה השפעה אינפלציונית מסוימת הגיזרת השכר הציבורי, ואולי גם מעדכון שכר מינימום. מחירי החשמל והמים צפויים לעלות בתחילת 2023. פתיחת היבוא המתחרה מחו"ל בחלק ממוצרי המזון ואימוץ התקינה האירופית ימתנו את קצב עליית מחירי המזון. אנו צופים אינפלציה של 2.2% במשך 2023.

הכותבים הם כלכלני לידר שוקי הון. הסקירה מתבססת על מידע שפורסם לכלל הציבור על ידי החברות הנסקרות בו וכן על הערכות ואומדנים ומידע אחר שלידר ושות' בית השקעות בע"מ ("לידר ושות'") מניחה שהוא מהימן, וזאת בלי שביצעה בדיקות עצמאיות ביחס למידע. עם זאת, מודגש כי אין לידר ושות', כותבי הסקירה ועורכיה אחראים למהימנות המידע, לשלמותו, לדיוק הנתונים הכלולים בו או לכל השמטה, שגיאה או ליקוי אחר בה. סקירה זו אינה בגדר ייעוץ השקעות ואינה מהווה הזמנה לרכוש או הזמנה למכור את ניירות הערך הנזכרים בה. לפיכך, אין להסתמך על המידע הכלול בה ואין בו כדי להחליף שיקול דעת עצמאי וקבלת ייעוץ מקצועי, לרבות מיועץ השקעות שייעוצו מתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. לידר ושות', עובדים ונושאי משרה בה, בעלי השליטה וחברות בנות או קשורות שלהם ("קבוצת לידר") עשויים להחזיק בניירות הערך ו/או בנכסים הפיננסיים המתוארים בסקירה.