| מאיה לוין, אנליסטית ניהול סיכונים בחברת okoora |
בשבוע החולף השקל נחלש בחדות, הן מול הדולר והן מול האירו. שער הדולר/שקל חצה את רף ה-3.52 שקלים לדולר בסוף השבוע האחרון ושבר שיא של שנתיים, בעוד שער האירו/שקל נסחר סביב 3.67 שקלים לאירו ורשם שפל של כחצי שנה.
אין ספק שהתנודתיות החריפה בשוקי ההון ובפרט בשוק המט"ח מייצרים תנודות חדות בשערי החליפין, אך כשבוחנים את התנהגות המטבע המקומי במספר החודשים האחרונים ניתן לראות בבירור כי תיסוף המטבע שינה כיוון כאשר השקל רשם פיחות של 13.4% מול הדולר.
שער הדולר/שקל מתחילת השנה:
מקור הגרף: בלומברג, 03.07.2022
נשאלת השאלה האם היחלשותו של השקל בחודשים האחרונים נובעת מהפיחות של השקל מול הדולר או מהתיסוף של הדולר מול רוב מטבעות העולם? הרי בסופו של יום, הריסון המוניטרי האגרסיבי של הפד הגביר את הביקוש לדולר ותרם להתחזקות המטבע האמריקאי, הן לאור הירידות החדות בשוקי המניות שהגבירו את הביקוש למזומן בקרב המשקיעים, והן לאור פערי הריביות שנפתחו בין ארה"ב לבין שאר הסביבה הגלובלית.
עם זאת, כשבוחנים את המגמה בכיוון המטבע המקומי מול האירו, ניתן לראות תנועה דומה לזו של צמד המטבעות דולר/שקל, כאשר בחצי שנה האחרונה, השקל נחלש מול האירו בכ-6%. נזכיר כי המלחמה באוקראינה פגעה בפעילות הכלכלית באירופה ותרמה לא מעט להיחלשות האירו, שנמצא ברמות שפל מול הדולר - ולכן היינו מצפים לראות דווקא מגמה הפוכה בצמד המטבעות אירו/שקל.
שער האירו/שקל מתחילת השנה:
מקור הגרף: בלומברג, 03.07.2022
כשבוחנים את האינדיקטורים הכלכליים, נראה כי גורמי היסוד עדיין מצביעים על חוזקתה של הכלכלה בישראל - מה שדווקא צפוי לתת רוח גבית להתחזקות המטבע המקומי: שיעור האבטלה ממשיך לרדת ומצביע על שוק עבודה הדוק, הגירעון המצטבר ב-12 חודשים האחרונים ירד בחודש מאי ל-0% מהתמ"ג ורשם את הרמה הנמוכה ביותר זה 14 שנים וקצב הצמיחה השנתי עומד על 9.0%.
אם כך, מה בכל זאת גורם להיחלשות של המטבע המקומי? להערכתנו, ההסבר המרכזי לשינוי הכיוון בשקל הוא חוסר הוודאות של המשקיעים בנוגע להמשך תוואי העלאות הריבית של בנק ישראל.
הרי בסופו של יום, פעולות הריסון המוניטרי האגרסיביות בסביבה הגלובלית נובעות משיעורי אינפלציה חסרי תקדים, שחוצים בחלק מהמדינות את ה-8%. בישראל, אמנם שיעור האינפלציה נמצא מעל יעד יציבות המחירים של הבנק המרכזי, אבל אין ספק שעם שיעור אינפלציה שעומד על 4%, האינטרס של בנק ישראל ללחוץ על הגז בקצב העלאות הריבית בארץ נמוך יותר משאר הבנקים המרכזיים ברחבי העולם.
ראיה לכך ניתן לראות בפערים בין עקומי הריביות בשוק המק"מ, המייצג את ציפיות שוק ההון לריבית העתידית, לבין שוק התלבור, המייצג את ציפיות הבנקים לריבית העתידית ב-12 החודשים הקרובים:
מקור הגרף: בלומברג, 03.07.2022
הפער בין ציפיות הריבית בשוק הבין-בנקאי לשוק ההון ממחיש את אי-הוודאות שבה נמצא השוק הישראלי באשר למתווה העתידי של הריבית. זהו סימן שהשוק הישראלי עדיין לא השתכנע שבנק ישראל מראה רצינות באשר לכוונתו להעלות את הריבית באופן משמעותי.
מנגד, מתווה העלאות הריבית של הפד מגביר את החשש לגבי פערי הריביות בין ישראל לבין ארה"ב, שהולכים ומתרחבים - מה שמקטין את הביקוש למטבע המקומי וגורם להיחלשותו.
בשורה התחתונה, בטווח הקצר קיימת סבירות כי נמשיך לראות היחלשות מסוימת במטבע המקומי, עד להתבהרות מתווה הריבית בישראל. עם זאת, בטווח הארוך, היציבות הכלכלית בישראל צפויה לתמוך בשקל, וההערכה היא כי הוא ישוב להתחזק.
בהמשך לכך, לאור סביבת השוק הדינמית, ליצואנים ויבואנים שחשופים לתזוזות המטבע כדאי לבחון פעולות לצמצום הסיכונים משינויי שער, ובמקביל להיעזר בפיקדון דולרי מובנה, שיכול להניב תשואה על יתרות המזומן.
- הכותבת היא אנליסטית ניהול סיכונים בחברת okoora. הכתבה משקפת את הדעות המובאות בה נכון למועד כתיבתה וכפופה לשינויים בכל עת ללא הודעה מוקדמת ובכלל ואינה מתחייבת לעדכן על כל שינוי בפרשנות השוק או על שינוי במידע הבסיס בו נעשה שימוש לצורך הצגת הפרשנות