| ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי, ודודי רזניק אסטרטג ריביות |
| במחצית הראשונה של חודש מאי נרשמה ירידה משמעותית יחסית בהיקף "מובטלי הקורונה"
נתוני סקר כוח האדם למחצית הראשונה של חודש מאי, שפורסמו על-ידי הלמ"ס, ממשיכים להצביע על שוק עבודה הדוק במשק המקומי.
כזכור, הפרסום הדו-שבועי של הלמ"ס מתבסס על נתונים שאינם מנוכים מהשפעות של עונתיות, וכולל התייחסות לשיעור האבטלה הן על-פי ההגדרה הסטנדרטית (השיעור ה"רגיל") והן על-פי ההגדרה הרחבה (השיעור ה"רחב").
הגדרה זו, כוללת את היקף הבלתי מועסקים (שמהווה את ההגדרה הסטנדרטית), וכן את היקף "מובטלי הקורונה" – מועסקים שנעדרו זמנית כל השבוע ועובדים שהפסיקו לעבוד עקב פיטורים או סגירת מקום העבודה מחודש מרץ 2020, מרביתם, כפי הנראה, כתוצאה מהמשבר.
שיעור האבטלה ה"רחב" ירד במחצית הראשונה של מאי בכחצי נקודת אחוז (לעומת המחצית השנייה של אפריל), ועמד על כ-4.6% (שהם כ-197 אלף מובטלים), שיעור מהנמוכים שהיו מאז פרוץ המשבר.
מתוך זה, שיעור האבטלה ה"רגיל" עמד על כ-3.4% ותוספת "מובטלי הקורונה" (כלומר, ההפרש בין האבטלה בהגדרה הרחבה לעומת ההגדרה הסטנדרטית) ירדה לרמתה הנמוכה ביותר מאז פרוץ המשבר – שיעור של 1.2%, שהם כ-53.2 אלף.
זאת, בעיקר בשל ירידה חדה יחסית בהיקף הלא משתתפים בכוח העבודה עקב המשבר. כמו כן, נציין כי שיעור התעסוקה המותאם (שלא כולל מועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם מסיבות הקשורות בקורונה) עלה לרמה של 61.9% – גבוה משיעור התעסוקה הממוצע ב-2019 (61.1%).
לסיכום, מכלול הנתונים מצביע על שיפור משמעותי בנתוני התעסוקה של המשק, ועל קרבתו של שוק העבודה לרמת התעסוקה ששררה ערב פרוץ משבר הקורונה. זאת, לצד גידול מתמשך בביקוש לעובדים במשק, המשתקף במספר משרות פנויות גבוה משמעותית ביחס לרמתו ערב המשבר.
מגמות אלה, עשויות להביא להתפתחות לחצי שכר משמעותיים יותר בהשוואה לאלה שקיימים כיום, גורם אשר עשוי לתמוך בעליית האינפלציה בהמשך. נתונים אלה, תומכים בהמשך תהליך העלאת ריבית בנק ישראל.
| נתוני התעסוקה תומכים בהתפתחות לחצי שכר משמעותיים, לאור השיפור המתמשך בשוק העבודה, הגידול בביקוש לעובדים והקושי באיוש משרות בחלק מענפי המשק.
נתוני בנק ישראל מלמדים כי ברביע הראשון של 2022 השכר הריאלי הממוצע במשק ירד בכ-0.3% לעומת הרביע הקודם (נתונים מנוכי עונתיות, במחירים קבועים), והיה נמוך בכ-3.3% בהשוואה לרביע הראשון של 2021, זאת עקב השפעות משבר הקורונה על שוק העבודה והשכר.
בחינה של הנתונים בחלוקה לפי מגזרי פעילות, מצביעה על שונות בהתפתחות השכר בסקטור העסקי לעומת הסקטור הציבורי. ברביע הראשון של השנה השכר הריאלי בסקטור העסקי עלה בכ-0.9% לעומת הרביע הקודם, ואילו בסקטור הציבורי נרשמה ירידה של כ-0.4% (לעומת הרביע הקודם).
בתקופה שלפני פרוץ המשבר (2015-2019) קצב הגידול השנתי הממוצע של השכר הריאלי היה גבוה יותר בסקטור העסקי מאשר בציבורי (2.9% לעומת 2.0%).
אולם, מאז פרוץ משבר הקורונה (q1/2020-q12022) הפער בהתפתחות השכר הריאלי בין הסקטור העסקי והציבורי התרחב באופן משמעותי.
קצב הגידול השנתי הממוצע של השכר הריאלי בסקטור העסקי עמד על כ-4.7%, ואילו באותו זמן בסקטור הציבורי שיעור השינוי השנתי הממוצע (0.6%-) הצביע על התכווצות, בין השאר, על רקע הסכמות בין הממשלה להסתדרות.
לסיכום, השכר הריאלי בסקטור העסקי צומח בקצב מהיר בהשוואה לשנים שלפני משבר הקורונה, זאת בניגוד להתפתחות השכר הריאלי בסקטור הציבורי. בסך הכול, השכר הריאלי (שמנוטרל מהתפתחות האינפלציה) הממוצע בכלל המשק צמח מאז משבר הקורונה בקצב מעט נמוך מזה של השנים הקודמות (2.4% לעומת 2.9%) – ובכך משקף לחצי שכר מתונים עד כה.
אולם, מאז פרוץ המשבר, האינפלציה הייתה גבוהה בהשוואה לשנים קודמות, ולכן, גם אם קצב צמיחת השכר הריאלי נמוך במקצת בהשוואה לשנים קודמות, המשמעות של המשך הצמיחה הינה לחץ לעלייה מהירה יחסית של השכר הנומינאלי, בפרט בסקטור הציבורי.
במבט קדימה, נתוני התעסוקה תומכים בהתפתחות לחצי שכר משמעותיים יותר בהמשך. זאת, לאור השיפור המתמשך בשוק העבודה, לצד הגידול בביקוש לעובדים והקושי באיוש משרות בחלק מענפי המשק.
| בעולם: סביבת האינפלציה בארה"ב מסרבת להתמתן
מדד המחירים לצרכן של ארה"ב עלה ב-1.0% בחודש מאי. תחזית לאומי הייתה לעלייה של 0.9% וממוצע הקונצנזוס היה 0.7% בלבד. עלייה ניכרת זו מגיעה לאחר עלייה מתונה יותר של 0.3% באפריל.
במהלך 12 החודשים האחרונים עלה המדד הכולל ב-8.6%, המהווה האצה של ממש. העלייה במדד הייתה רחבה, כאשר המדדים לדיור, בנזין ומזון תרמו תרומה עיקרית למדד הכולל. מדד האנרגיה עלה ב-3.9% במהלך החודש והבנזין עלה ב-4.1% ושאר הרכיבים העיקריים עלו אף הם. רכיב המזון עלה ב-1.2% בחודש מאי.
מדד הליבה, ללא מזון ואנרגיה, עלה בחודש מאי ב-0.6%, כמו באפריל. במסגרת זו של עליית מדד הליבה, כמעט כל הרכיבים העיקריים עלו במהלך חודש מאי, כאשר התורמים הגדולים ביותר היו דיור, תעריפי חברות תעופה, מכוניות ומשאיות משומשות וכלי רכב חדשים.
טיפול רפואי, ריהוט ואחזקת הבית, פנאי והלבשה עלו בחודש מאי. רכיב הדיור עלה ב-5.5% בשנה האחרונה, העלייה הגדולה ביותר של 12 חודשים מאז פברואר 1991. מדד הליבה עלה ב-6.0% במהלך 12 החודשים האחרונים.
כאמור, שיעור עליית המדד בשנה האחרונה הוא 8.6% וזהו שיעור העלייה השנתי הגדול ביותר מאז דצמבר 1981.
מדד הליבה, עלה ב- 6.0% ב-12 החודשים האחרונים. מדד האנרגיה עלה ב-34.6% בשנה האחרונה, העלייה הגדולה ביותר מאז ספטמבר 2005. מדד המזון עלה ב-10.1% בשנה האחרונה, העלייה הראשונה של 10% ומעלה מאז התקופה מרץ 1981.
בהמשך לאמור לעיל, רכיב מדד האנרגיה עלה ב-3.9% בחודש מאי לאחר ירידה של 2.7% באפריל. רכיב הבנזין עלה ב-4.1% בחודש מאי, לאחר ירידה באפריל. מדד הגז הטבעי עלה ב-8.0% בחודש מאי, העלייה הגדולה ביותר ברמה חודשית מאז אוקטובר 2005. גם מדד החשמל עלה בחודש מאי ב-1.3%.
מדד האנרגיה עלה ב-34.6% ב-12 החודשים האחרונים ומדד הבנזין עלה ב-48.7%. המדד לדיזל יותר מהכפיל את עצמו, ועלה ב-106.7% וזוהי העלייה הגדולה ביותר בתולדות הסדרה, מאז 1935. רכיב המדד עבור החשמל עלה ב-12.0%, העלייה הגדולה ביותר מאז באוגוסט 2006. מדד הגז הטבעי עלה ב-30.2% ב-12 החודשים האחרונים, שיעור העלייה הגדול ביותר מאז יולי 2008.
מדד תעריפי התעופה המשיך לעלות, ועלה ב-12.6% בחודש מאי לאחר עלייה של 18.6% בחודש הקודם. המדד של מכוניות ומשאיות משומשות עלה ב-1.8% בחודש מאי לאחר ירידה בכל אחד משלושת החודשים הקודמים. המדד לרכבים חדשים עלה בחודש מאי ועלה ב-ה-1.0% לאחר עלייה של 1.1% באפריל.
מדד חודש יוני צפוי לעלות גם כן בסדר גודל של אחוז אחד והקצב השנתי צפוי להישמר ברמה גבוהה של כ-8.6%.
התפתחות זו בסביבת האינפלציה צפויה להשפיע על הצפי להיקף העלאות הריבית על ידי הפד וזה מחזיר למרחב האפשרויות גם העלאה בהיקף של 75 נ"ב לעומת ההערכות הקודמות של העלאה בהיקף של 50 נ"ב בהחלטה הקרובה.
בנסיבות אלו ריבית הפד עשוי להגיע לכ-3% כבר בסוף 2022 ולהמשיך ולעלות לכ-3.5% עד לאמצע 2023.
מבחינת ההשפעות על שוק איגרות החוב, נראה שהדברים ישפיעו יותר על החלקים הקצרים של העקום, כאשר החלקים הארוכים יותר של העקום מעוגנים במידה רבה יותר במרכיבים הבסיסיים הראליים של פערי חיסכון-השקעה. העלייה בריבית הפד במהלך השנה הקרובה גם יכולה להפוך כיוון בהמשך, במחצית השנייה של 2023 ובמהלך 2024, במיוחד אם המשק ימשיך ויאט באופן ניכר.
לכן, עיקר ההשפעה צפויה להיות על החלק הקצר של העקום ופחות על החלק הארוך, זאת תוך כדי השתטחות העקום עקב מהלך עליית תשואות בטווח של 1-3 שנים. השתטחות בחלק זה של העקום עשוי לסמן עלייה בהסתברות להאטה ניכרת בפעילות הכלכלית.
התפתחויות כאלו תומכות בהערכה ששוק המניות של ארה"ב עדיין לא הגיע לתחתית.
| נתוני סחר חוץ בארה"ב לחודש אפריל: שיפור במאזן הסחר, הצפוי לתמוך בצמיחת התוצר של ארה"ב ברביע השני של 2022
נרשמה ירידה חדה בגירעון המסחרי של ארה"ב ל-87.1 מיליארד דולר בחודש אפריל, לעומת 107.7 מיליארד דולר בחודש מרץ. היצוא גדל ב-3.5% והיבוא ירד ב-3.4%.
לגידול ביצוא תרמו עליות ניכרות ביצוא פולי סויה ומטוסים אזרחיים על ידי ארה"ב, זאת במקביל לזינוק במחיר הגז הטבעי, גורם שתרם לעלייה ניכרת ביצוא האנרגיה של ארה"ב. הירידה ביבוא באפריל שיקפה בעיקר תיקון לזינוק ביבוא מוצרי צריכה שבחודש מרץ.
גם ביצוא השירותים היה שיפור ניכר שנתמך על ידי יצוא שירותי תיירות ונסיעות על ידי ארה"ב. כמו כן, נתוני יצוא השירותים תוקנו אחורה כלפי מעלה, מה שיתרום עוד בהמשך לתמונת היצוא הכוללת של ארה"ב.
במונחים ריאליים, יצוא הסחורות עלה ב-3.2% באפריל והירידה הריאלית ביבוא הסחורות הייתה בשיעור של 5.1%.
נראה שהיצוא הכולל יעלה ריאלית בשיעור של כ- 35% במונחים שנתיים ברביע השני של 2022 והיבוא יעלה בכ-10% בלבד.
במונחי נטו, הסחר נטו של ארה"ב יוסיף כ-2 נקודות אחוז לשיעור הצמיחה ברביע השני של 2022 (במונחים שנתיים ריאליים). זה יהיה בניגוד לגריעה מהתוצר בשיעור של 3.9% ברביע הראשון של 2022.
המשמעות היא שנתוני התוצר ברביע הראשון היו חלשים בהרבה ממה שבאמת התרחש במשק והתיקון יגיע בנתוני הרביע השני.
נתוני הסקרים מצביעים על כך שהיצוא של ארה"ב צפוי להישאר על מסלול של המשך צמיחה, אם כי בקצב איטי ממה שנראה באפריל. בעיות המלאי של כמה סוגים של סחורות מיובאות נפתרו והסקרים מצביעים על כך שהגידול ביבוא יואט.
הירידה הגדולה מהצפוי בגירעון המסחרי של ארה"ב באפריל מעידה על כך שמאזן הסחר משתפר ויתרום לצמיחת התוצר ברביע השני, לשיעור של כ-4.0-5.0% במונחים שנתיים.
| הודעת הריבית בגוש האירו: העלייה בסביבת האינפלציה מכשירה את הקרקע להעלאת ריבית בחודש יולי
צוות ה-ECB עדכן את תחזיות האינפלציה לגוש האירו עם עליה משמעותית בהן ותחזיות אלו מצביעות על כך שהאינפלציה תישאר גבוהה למשך זמן מה.
עם זאת, מיתון עלויות האנרגיה, הקלה בשיבושים באספקה ונורמליזציה של המדיניות המוניטרית צפויים להוביל לירידה עתידית באינפלציה.
תחזיות צוות ה-ECB החדשות צופות אינפלציה שנתית של 6.8% ב-2022, לפני שהיא צפויה לרדת ל-3.5% ב-2023 ול-2.1% ב-2024 - גבוה יותר מאשר בתחזיות מחודש מרץ.
המשמעות היא שהאינפלציה בסוף אופק התחזית צפויה להיות מעט מעל היעד. האינפלציה הבסיסית, ללא אנרגיה ומזון, צפויה להיות כ- 3.3% ב-2022, 2.8% ב-2023 ו-2.3% ב-2024 – גם ערכים אלו הם מעל לתחזיות חודש מרץ.
מועצת המנהלים של ה- ECB מבקשת להכין את השוק לקראת העלאות הריבית, זאת לאחר שהתנאים לשינוי כזה התממשו. בהתאם לכך, מועצת המנהלים של ה- ECB מתכוונת להעלות את שיעורי הריבית המרכזיים של ה-ECB ב-25 נקודות בסיס בישיבת המדיניות המוניטרית בחודש יולי.
בינתיים החליטה מועצת המנהלים של ה- ECB להותיר את הריבית ללא שינוי בחודש יוני. במבט קדימה, שיעורי הריבית המרכזיים של ה-ECB צפויים להמשיך ולעלות גם בספטמבר.
היקף העלייה יהיה תלוי בתחזית האינפלציה המעודכנת לטווח הבינוני. אם תחזית האינפלציה לטווח הבינוני תימשך או אף תעלה, תידרש העלאה גדולה יותר של הריבית בספטמבר.
מעבר לחודש ספטמבר, בהתבסס על הערכתה הנוכחית, ה-ECB צופה תוואי מתמשך של עליות ריבית בהתאם למחויבות ליעד אינפלציה של 2% לטווח הבינוני. השוק מתמחר העלאת ריבית בהיקף של כ-150 נ"ב מעתה ועד לסוף 2022.
מבחינת ההרחבה הכמותית, ה- ECB החליט לסיים את רכישות הנכסים נטו במסגרת ה- (APP) החל מה-1 ביולי 2022.
ישנה כוונה להמשיך ולהשקיע מחדש את תשלומי הקרן מפדיון ניירות ערך המגיעים לפדיון שנרכשו במסגרת ה-APP, זאת למשך פרק זמן ממושך מעבר למועד שבו תחל העלאת הריבית של ה-ECB, ובכל מקרה, כל עוד נדרש לשמור על תנאי נזילות טובים ומדיניות מוניטרית תומכת.
בכל הנוגע לתוכנית רכישת חירום לקורונה (PEPP), ה-ECB מתכוון להשקיע מחדש את תשלומי הקרן מניירות ערך הנפדים, שנרכשו במסגרת התוכנית, זאת לפחות עד לסוף 2024.
מאחר ומדובר בתכנית חשובה במיוחד למדינות החלשות יותר מבחינה יציבותית בגוש האירו, הודגש שבטווח הארוך ניתן יהיה לנהוג במדיניות דיפרנציאלית ולהתאים ההשקעות החוזרות באופן גמיש לאורך זמן.
זהו מהלך חשוב לגבי יוון. ה-ECB שומר לעצמו את הזכות לחדש את הרכישות נטו של נכסים במסגרת PEPP, במידת הצורך, כדי להתמודד עם זעזועים שליליים הקשורים למגיפה.
מסמך PDF: הסקירה השבועית המלאה של לאומי
הכותב הוא הכלכלן הראשי של בנק לאומי. הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות בסקירה מסופקים כשירות לקוראים, ואינם משקפים בהכרח את עמדתו הרשמית של הבנק. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או הזמנה לקבלת הצעות, או ייעוץ לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויים. לבנק ו/או לחברות בנות ו/או לחברות הקשורות אליו ו/או לבעלי שליטה ו/או לבעלי עניין במי מהם עשוי להיות מעת לעת עניין במידע המוצג בסקירה, לרבות בנכסים פיננסיים המוצגים בה.