| אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי של בית ההשקעות אקסלנס |
נכון ליום חמישי, מחירי הסחורות החקלאיות בשווקים ממשיכים לזנק, בעיקר בעקבות שיבושים בצד ההיצע, כשאחד ההסברים החריגים (מלבד מזג אוויר קיצוני באזורים קריטיים ושיבושים בהובלה) הוא העדפה של מובטלים בדרגות שכר נמוכות להתפרנס ממענקי אבטלה נדיבים. כך קורה שלמרות נתון גבוה יחסית של דורשי מענקי אבטלה (נתון מעודכן יפורסם ביום חמישי), שורה של מקומות עבודה נאלצים להציע מענקי חתימה גדולים כדי למשוך עובדים, ובהם בארה"ב רשת רויאל פארמס, סניפים מסוימים של מקדונלדס (NYSE:MCD) ועוד.
נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, חזר והציג ביום רביעי, בין השאר, את תוכנית התשתיות שלו, שלדבריו, מיועדת בעקיפין לתמוך בשכבות החלשות באוכלוסייה. לדברי ביידן, 90% מהמשרות שיווצרו מהתוכנית לא ידרשו תואר אקדמי. בתנאים הנוכחיים, ספק בכלל אם המובטלים האמריקאים יסכימו לעבוד בפרויקטים שיקומו במסגרת התוכנית.
בעוד שבארה"ב הכסף נשפך (והדבר יבוא לידי ביטוי ביום שישי גם בנתוני הכנסות משקי הבית, שצפויים כי זינקו בשנה האחרונה בשיעור של 20%), במדינות עניות המצוקה גדלה, בין אם בגלל חוסר יכולתן לגשת לחיסוני הקורונה (הדבר בולט במיוחד בהודו) ובין אם בגלל הזינוק הדרמטי במחירי המזון וחוסר היכולת הפיננסית של ממשלות לעזור.
מזון הוא מרכיב גדול בסלי הצרכנים באסיה - מה שצפוי להקטין את כוח הקניה של האסייתים למוצרים אחרים. במדינות המערב, כולל ישראל, מזון הוא לא רק חלק קטן בסל ההוצאה, אלא שגם רכיב הסחורות החקלאיות בתוך מחירי מוצרי המזון קטן (פתאום מרווחי השיווק הגבוהים בישראל באים טוב).
האמריקאים, כמו הישראלים, לא חווים עלייה משמעותית במחירי המזון וממשיכים להרגיש טוב יותר. ביום רביעי פורסם כי הגירעון המסחרי בארה"ב התרחב בחודש מרץ לשיא חדש של 90.6 מיליארד דולר, בעיקר בשל קפיצה ביבוא מוצרי צריכה ב- 64.9 מיליארד דולר.
לא מעט מוטרדים מהפערים המתרחבים האלה וממצוקת המזון, וחוששים מתסיסה חברתית, כדוגמת אלה שהובילו למהפכה הצרפתית, לתסיסה במערב בשנות ה-40, לתסיסה ברוסיה בשנות ה-20 של המאה הקודמת, וכך גם למהומות "האביב הערבי" ב-2010-2011. קרן המטבע הבינלאומית כבר הצביעה על כך בעבר כסיכון עיקרי לשנים הבאות.
| מחירי הבתים בארה"ב זינקו בשינוי השנתי המהיר ביותר מאז 2006
הפדרל רזרב התייחס ביום רביעי לסביבת האינפלציה, וציין כי היא "עלתה, ומשקפת בעיקר גורמים חולפים". ביום שישי יפורסמו בארה"ב נתוני מחירי הצריכה (PCE), שאכן צפוי כי עלו משינוי שנתי של 1.6% ל-2.3%, ושמחירי הליבה (ללא מזון ואנרגיה) עלו ב-1.8%.
יעניין, אגב, לראות מה קורה בארה"ב עם מחירי השכירות, לאחר שביום שלישי פורסם כי מחירי הבתים זינקו בשינוי השנתי המהיר ביותר מאז 2006, בשיעור של 12%. על רקע הערכות לזמניות האינפלציה, ולאור דברי הפד כי הוא עדיין "רואה סיכונים לתחזית", שב והדגיש יו"ר הפד, ג'רום פאוול, כי לא הגיע אפילו הזמן לדון בהקטנתה של תוכנית הרכישות (שלב מקדים להעלאות ריבית).
כלכלנים מעריכים כי דיונים בנושא כן יתחילו סביב יוני, אולי בסימפוזיון בג'קסון הול, והצמצום יתחיל בפועל בתחילת 2022. בישראל, נזכיר, נגיד הבנק המרכזי, אמיר ירון, רמז על הקיץ כמועד אפשרי לתחילת הדיונים, כשבסתיו תחילת הצמצום - כלומר, הוא מתכנן להקדים את הפד (הסתיו בישראל מסתיים ב-21 בדצמבר). הצפי להתקפלות מוקדמת יותר של בנק ישראל מתוכנית ההרחבה המוניטרית (לעומת הפד) תומך בשקל. תוסיפו על כך את הנתונים על גירעון הסחר המתפתח בארה"ב, שתומך בהיחלשות הדולר - והרי שילוב כוחות להתחזקות השקל.
התעקשותו של הפדרל ריזרב לדבוק באסטרטגיית יציאה איטית מאפשרת לתשואות האג"ח הנומינליות להישאר יציבות יחסית - אג"ח האוצר האמריקאי ל-10 שנים סביב 1.6%. ואולם, עליית מחירי הסחורות דוחפת למעלה את ציפיות האינפלציה - וכך למטה את הריביות הריאליות. ירידת הריביות הריאליות חוזרת לתמוך בכלכלה ובשוקי המניות בפרט. בעקבות מדיניות הפד, כלכלני ג'יי פי מורגן קראו ביום רביעי ללקוחות בנק ההשקעות "לשבת על מניות".
ביום חמישי יפורסמו בארה"ב נתוני הצמיחה לרבעון הראשון, וצפוי כי הצמיחה שם עלתה בקצב שנתי של 6.6%, אבל המשקיעים כבר די רגועים אחרי פרסום תוצאות כספיות חזקות של אפל (NASDAQ:AAPL), גוגל (NASDAQ:GOOGL) ופייסבוק (NASDAQ:FB) בדוחות הרבעוניים.