האוצר רוצה להחיל רגולציה על תעשיית הקריפטו בישראל, אבל מה התועלת?

משרד האוצר רוצה לאסדר את הקריפטו, אבל לא מתעכב על שאלת התועלת

| ארז רביב, חדשות דבר |

אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר פרסם ביום שני מסמך מקיף תחת הכותרת "דו"ח אסדרת הנכסים הדיגיטליים, מפת דרכים למדיניות". חלק גדול במסמך, בן 109 עמודים, מוקדש להצגת הסיכונים הרבים והממשיים בתחום הקריפטו, אך התועלות מוגדרות רק בפוטנציאל, ללא הצגה של תועלות מוכחות.

לפי המסמך, סקר צרכני ייעודי שבוצע בינואר 2022 בקרב 1,337 ישראלים, עולה כי כשמדובר במאפייני המשקיעים, המשקיע הטיפוסי בישראל הוא צעיר, ומשקיע סכומים נמוכים יחסית: 72% מהמשקיעים דיווחו כי ביצעו השקעה בנכסים דיגיטליים בסכום הנמוך מ-10,000 שקל. נתון מעניין נוסף הוא ש-32% מהם דיווחו שנפגעו אישית מהונאה או מכירים באופן אישי אדם שנפגע מהונאה.

לפי נתוני Central Nation Up-Start, בישראל פועלות 139 חברות הפועלות בתחום הקריפטו וטכנולוגיית הבלוקצ'יין, כאשר כמחציתן פועלות בתחום הנכסים הדיגיטליים. לפי סקר מנהלים שנערך על ידי חברת BDO בשנת 2022, ניתן להעריך את כמות החברות הישראליות הפועלות בתחום ב-100-50.

המסמך הופק בשיתוף פעולה בין שלל גופי רגולציה: רשות ניירות ערך, רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון, בנק ישראל, אגף התקציבים במשרד האוצר, אגף החשב הכללי במשרד האוצר, רשות המסים, הלשכה המשפטית של משרד האוצר, משרד המשפטים ורשויות תחתיו, משרד המדע והטכנולוגיה, משרד הביטחון.

עבודת המטה כללה ראיונות עם אנשי אקדמיה כמו גם עם אנשי חברות קריפטו. חלק מהותי במסמך ממליץ "ליישר קו" עם רגולטורים בארצות הברית ובאירופה, שהחלו לקבוע רגולציות בנושא כלכלת הקריפטו.

קראו את הכתבה המלאה באתר החדשות דבר