תחזית בנק ישראל: תמונת המאקרו של המשק נראית חיובית יחסית

| ד"ר גיל בפמן, כלכלן ראשי, ויניב בר, כלכלן בבנק לאומי |

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה בישיבתה מיום שני להעלות את הריבית ב-0.25 נקודות אחוז לרמה של 0.35%, הרמה הגבוהה ביותר מאז אמצע 2014 (ראה/י תרשים).

שיעור ריבית זה דומה לטווח ריבית הפד כיום (0.25-0.5%), אם כי, יש לציין שבבנק ישראל הדגישו כי תוואי ההעלאות העתידי של ריבית בנק ישראל אינו מושפע רק מתוואי הריבית בארה"ב. 

מהלך ההעלאה לא הפתיע, שכן בכירי בנק ישראל "הכינו את הקרקע" בתקופה האחרונה לקראת העלאה בישיבה של אפריל. אולם, העלאת הריבית הייתה גדולה מממוצע התחזיות, שעמד על צפי לריבית של 0.29% (בטווח של 0.25-0.50%). נראה שבחירת גודל זה של העלאה, במדרגה לא סטנדרטית, משקפת דעות שונות בקרב הוועדה המוניטרית, באשר לשיעור ההעלאה הרצוי.

הגורמים שעמדו ברקע להעלאת הריבית כוללים את הפעילות הכלכלית במשק הישראלי שממשיכה לתפקד באופן נאות; הנגיד הדגיש את קצב הצמיחה הגבוה באופן חריג ברביע הרביעי של 2021 לצד אינדיקטורים לפעילות ברביע הראשון של 2022; עם שוק עבודה איתן, שחזר לסביבה בה היה ערב המשבר – באופן שבולט לחיוב בהשוואה למרבית המדינות המפותחות. דהיינו, רמתה הנמוכה מאוד של הריבית הריאלית (שהיא ריבית בנק ישראל בניכוי הציפיות לאינפלציה לטווח הקצר) ערב ההחלטה, לא תאמה להתרחבות המהירה בפעילות.

כמו כן, בנק ישראל ציין את האינפלציה בישראל (בפועל) שעלתה בחודשים האחרונים אל מעבר לגבול העליון של יעד יציבות המחירים (3%), אך עדיין נמוכה משמעותית מהאינפלציה במרבית העולם, כמו גם את עליית הציפיות לאינפלציה. מגמת עליית מחירי הדירות ממשיכה להאיץ ואלו עלו בשנים-עשר החודשים האחרונים ב-13%. בנק ישראל ציין את ההשפעות הכלכליות של המלחמה באוקראינה ועליית התחלואה בסין, שמעמיקים את השיבושים בשרשראות הייצור העולמיות, ומגבירים את לחצי האינפלציה ומובילים להאטה מסוימת בקצב הפעילות הכלכלית הגלובלית.

במבט קדימה, על-פי תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל, הריבית תעמוד על 1.5% בעוד שנה. מדובר בעדכון משמעותי כלפי מעלה בהשוואה לתחזית של הבנק המרכזי מחודש ינואר 2022 (ריבית של 0.10-0.25% בסוף 2022), אשר במידה שיתממש, יהיה בעל השלכות רוחב משמעותיות יחסית על המשק המקומי, ביניהן: התייקרות של החזרי ההלוואות של משקי הבית, בדגש על משכנתאות, באופן אשר עלול לייצר אתגרים לקובעי המדיניות בהקשר זה.

קצב העלאות הריבית של בנק ישראל צפוי להיות הדרגתי, כפי שצוין על ידי חטיבת המחקר:

"העלייה של האינפלציה בפועל והצפויה, כך שהריבית הריאלית הנמוכה מבטאת הרחבה מוניטרית חזקה ביחס לעבר, ביחד עם המשך השיפור הניכר בפעילות ובשוק העבודה, והאצה בקצב של העלאות הריבית הצפויות בעולם תומכים בתוואי הדרגתי של העלאת הריבית; בהתאם להערכתה של הועדה כי בשלו התנאים להתחיל בתהליך הדרגתי של העלאת הריבית". כאמור מעלה, בנק ישראל מדגיש את חוסנה של הפעילות הכלכלית המקומית, שכוללת שוק עבודה הדוק ועלייה בסביבת האינפלציה, והוסיף כי "קצב העלאת הריבית ייקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה, זאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות".

| תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל לשנים 2022-23: תמונת המאקרו של המשק נראית חיובית יחסית

במקביל לפרסום החלטת הריבית, פרסמה חטיבת המחקר של בנק ישראל תחזית מאקרו-כלכלית מעודכנת למצב המשק הישראלי (ראה/י לוח). 

לפי התחזית העדכנית, התוצר צפוי לצמוח בשיעור של 5.5% בשנת 2022, זאת ללא שינוי מהתחזית הקודמת של חודש ינואר, ובדומה לתחזית לאומי. בשנת 2023 התוצר צפוי לצמוח, להערכת בנק ישראל, בשיעור של 4%, המהווה עדכון כלפי מטה של נקודת אחוז לעומת עדכון ינואר, ומשקף חזרה למגמת טרום המשבר. תחזית הצמיחה לצריכה הפרטית בשנים 2022-23 נותרה ללא שינוי, אולם הפחתה נרשמה בתחזיות לצמיחה של ההשקעות והיצוא, בין היתר, על רקע ההאטה הצפויה בקצב צמיחת המשקים המפותחים בהשוואה להערכות המוקדמות.

עם זאת, חטיבת המחקר של בנק ישראל מעריכה כי לא צפויה השפעה משמעותית של עימות רוסיה-אוקראינה על היצוא הישראלי, לאור היקף הסחר (הישיר) הנמוך מול מדינות אלה. במקביל, השיפור בשוק העבודה צפוי להימשך, כאשר שיעור האבטלה צפוי להמשיך לרדת ושיעור התעסוקה צפוי עוד להמשיך ולעלות מעט במהלך שנת 2023, ולשוב לרמתו ערב המשבר. 

באשר למדיניות הפיסקאלית, תחזית בנק ישראל מצביעה על ירידה ניכרת הצפויה בגירעון התקציבי, ובשנת 2022 הגירעון צפוי להסתכם ב-1.4% תוצר בלבד, נמוך הן מתקרת הגירעון והן בהשוואה לתחזיתו מחודש ינואר, זאת לאור תקבולי מיסים גבוהים משמעותית מהצפוי. בנוסף, יחס החוב לתוצר בשנים 2022 ו-2023 צפוי לעמוד על כ-67% ו-65% בהתאמה. בשל תחזית ההכנסות האופטימית ל-2023, לא צפויה העלאת מיסים. בנסיבות אלו, צרכי גיוס ההון נטו של ממשלת ישראל יפחתו.

להערכת חטיבת המחקר של בנק ישראל, שיעור האינפלציה צפוי להסתכם בשנת 2022 ב-3.6% (בדומה לתחזית לאומי), עדכון משמעותי של התחזית כלפי מעלה, ובשנת 2023 הוא צפוי לעמוד על 2%. שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הקרובים יעמוד על 3.1%. תחזית זו, מניחה כי לא ייווצרו לחצי שכר משמעותיים שישפיעו על האינפלציה, למרות שוק העבודה המתקרב למצב של תעסוקה מלאה, וכן כי סעיף הדיור צפוי לצמוח בקצב התואם את הטווח הארוך. כמו כן, מעריך בנק ישראל כי צפויה התייצבות בהמשך במחירי האנרגיה והסחורות, אשר עלו במידה ניכרת, עקב בעיות בשרשראות האספקה העולמיות וכן על רקע המלחמה באוקראינה.

במבט כולל, תחזית בנק ישראל מלמדת על אופטימיות יחסית בראייתו את תמונת המאקרו של המשק המקומי בשנים הקרובות. עם זאת, בנק ישראל ציין את הסיכונים לתחזית, ובראשם: התפתחויות סביב הלחימה באוקראינה, המשך התנודתיות במחירי הסחורות, חזרת התחלואה בקורונה, התגברות האירועים הביטחוניים ואי הודאות הפוליטית בישראל.

| המשך הגידול המואץ בהכנסות תרם לירידת הגירעון הממשלתי ב-12 החודשים שהסתיימו במרץ, ל-1.4% תוצר

בחודש מרץ השנה פעילות הממשלה הסתכמה בעודף (זה חודש שלישי רצוף) קטן של כ-0.7 מיליארד שקל, זאת לעומת גירעון של כ-12.1 מיליארד שקל במרץ 2021.

לאור זאת, העודף המצטבר ברביע הראשון של השנה (ינואר-מרץ) עמד על היקף שיא של כ-23.4 מיליארד שקל, באופן אשר בולט משמעותית לחיוב בהשוואה לשנים הקודמות (ראה/י תרשים).

תמונה חיובית מתקבלת גם מבחינה של הגירעון בראייה שנתית. ב-12 החודשים האחרונים שהסתיימו במרץ 2022 הגירעון ירד לרמתו הנמוכה ביותר מאז שנת 2008, ועמד על כ-1.4% תוצר, זאת לעומת גירעון של כ-2.2% תוצר בחודש פברואר. מדובר בשיעור גירעון זהה לזה החזוי על-פי חטיבת המחקר של בנק ישראל לשנת 2022 (ראה/י הרחבה בפסקה הקודמת). לאור האמור, נראה כי בתרחיש מרכזי, שנת 2022 צפויה להסתכם בגירעון נמוך מיעד הגירעון הרשמי של 3.9% תוצר (וגם מזה שמוערך על ידי משרד האוצר לשנת 2022, כ-3.2% תוצר), בסבירות גבוהה.

הגורם העיקרי לירידה בגירעון השנתי, ולעודף התקציבי הגדול מתחילת השנה, הינו הגידול החד בהכנסות המדינה. ברביע הראשון של השנה ההכנסות הסתכמו במצטבר בהיקף שיא של כ-126 מיליארד שקל, המשקף גידול של כ-20.4% (במונחים ריאליים ובשיעורי מס אחידים) לעומת התקופה המקבילה אשתקד. נציין כי ההכנסות ממסים ישירים צמחו בקצב מהיר יותר בהשוואה למסים העקיפים (עלייה של 26.6% לעומת 12.1%, בהתאמה). עלייה חריגה נרשמה בגביית מס חברות, כאשר גם ההכנסות ממיסוי מקרקעין ומרווחי הון המשיכו לגדול. במקביל, הודות לצמצום ההוצאה בגין תכנית הסיוע, הוצאות הממשלה היו נמוכות ביחס לתקופה המקבילה ב-2021.

לסיכום, נתוני התקציב ממשיכים להצביע על שיפור מתמשך ועל תמונה חיובית בנוגע למצב הפיסקאלי של המשק בעת הנוכחית, שהיה אחד הגורמים להעלאת אופק הדירוג של ישראל בסוכנות הדירוג MOODY's מיציב לחיובי בעת האחרונה, התפתחות אשר עשויה להביא להעלאת דירוג מ-A1 ל-Aa3 בהמשך. התפתחות זו, מאפשרת לממשלה מידה רבה של גמישות בהתמודדות עם העלייה ביוקר המחייה בעת האחרונה, באופן משמעותי יותר מאשר הפחתה זמנית של מס הבלו על הדלק. בנוסף, יש לציין שהמגמה הנוכחית מפחיתה את הצורך בהנפקת אג"ח בהיקף משמעותי לצורך מימון הגירעון.

הכותבים הם כלכלנים של בנק לאומי. הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות בסקירה מסופקים כשירות לקוראים, ואינם משקפים בהכרח את עמדתו הרשמית של הבנק. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או הזמנה לקבלת הצעות, או ייעוץ לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויים. לבנק ו/או לחברות בנות ו/או לחברות הקשורות אליו ו/או לבעלי שליטה ו/או לבעלי עניין במי מהם עשוי להיות מעת לעת עניין במידע המוצג בסקירה, לרבות בנכסים פיננסיים המוצגים בה.